בישראל לא חלה ירידה במספר האשפוזים בשל התקפי לב במהלך הגל הראשון של הקורונה לעומת תקופה מקבילה ב-2018 – זאת לעומת נתונים שונים שנאספו ממחקרים אחרים בעולם – כך עולה ממחקר שריכז המרכז הרפואי שיבא, תל השומר ופורסם לאחרונה בכתב העת המדעי ב-journal.pone.
החולים שכן הגיעו לטיפול במהלך שנת הקורונה, כך עולה מהמחקר, עשו זאת בשלב מאוחר יחסית וסבלו מעלייה משמעותית בשיעור הסיבוכים, כולל עלייה בשיעור החולים שסבלו מאי ספיקת לב, הפרעות קצב קשות ומסכנות חיים, סיבוכים מכניים ועוד.
את המחקר הובילו פרופ' שלומי מטצקי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב ומערך האשפוז הקרדיאלי וסגן מנהל המערך הקרדיולוגי ב"שיבא" וד"ר אלכס פרדמן, רופא בכיר במרכז הלב, חזה וכלי דם ב"שיבא".
במסגרת המחקר נבדקו היארעות, מאפייני החולים, הטיפול והתוצאים הקליניים בכ-1,500 חולי אוטם חד בשריר הלב (התקף לב) שאושפזו בבתי חולים בכל רחבי הארץ במהלך הגל הראשון של הקורונה, ובהם שיבא, איכילוב, רמב"ם, וולפסון, בילינסון, סורוקה, ברזילי ועוד. נתונים אלה הושוו לנתוני הסקר הלאומי של אוטמי לב, הנערך בתקופה מקבילה ב-2018.
פרופ' מטצקי: "ידוע כי בעת אסונות כלכליים, אסונות טבע, מלחמות ומשברים בריאותיים חמורים, חלה עלייה בהתקפי לב. עם זאת, משבר הקורונה היה ייחודי, שכן בשונה ממשברים אחרים היה חשש ואף עידוד מערכתי לא להגיע לבתי החולים, שנחשבו – לא בצדק – כמקור הדבקה פוטנציאלי.
"יתרה מכך, בשונה ממשברים לאומיים אחרים, במשבר הקורונה הוסטו משאבים טיפוליים רבים לטובת הטיפול בחולים בנגיף באופן שאולי הפחית את יכולת מערכת הבריאות לתת מענה מלא לחולים שאינם חולי קורונה".
