מחלת הקורונה

מחקר מצא: לחיסון לשפעת יש השפעה מטיבה על חולי קורונה

מחקר שבדק נתונים של יותר מ-74 אלף תיקים רפואיים מארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה, סינגפור וישראל, מצא: חולי קורונה שהתחסנו נגד שפעת היו מוגנים מפני השפעותיה הקשות של המחלה

נתוני מחקר חדש שנערך בארה"ב הראו במובהק: החיסון העונתי לשפעת מפחית את הסיכון לשבץ מוחי, לאלח דם ולפקקת ורידים עמוקה בקרב חולי קורונה. המחקר פורסם כבר ב-3 באוגוסט ב-PLoS One, וממנו עולה: "ייתכן שהחיסון לשפעת עשוי להעניק גם הגנה חיונית מסוימת כנגד  תוצאות קשות של קוביד-19". על פי תוצאות המחקר, החוקרים ממליצים למחוסני קורונה להתחסן גם לשפעת מדי שנה.

את המחקר ביצע צוות חוקרים מבית הספר לרפואה ע"ש מילר באוניברסיטת מיאמי בארה"ב. דו"ח המחקר נשא את הכותרת: "בחינת היתרונות הפוטנציאליים של תרכיב החיסון לשפעת נגד הנגיף מחולל covid-19. מדובר במחקר הגדול ביותר מסוג זה שבו נותחו בו נתונים מתיקים רפואיים של 74,754 אנשים מכמה מדינות, ביניהן ארה"ב, בריטניה, גרמניה, איטליה, ישראל וסינגפור. הנתונים הראו באופן מובהק שהחיסון העונתי לשפעת מפחית ככל הנראה, בין השאר, את הסיכון לשבץ מוחי, אלח-דם (ספסיס) ופקקת ורידים עמוקה בקרב חולי קורונה.

חולי קורונה שחוסנו נגד שפעת היו גם באופן מובהק עם פחות נטייה להגעה למיון וליחידות טיפול נמרץ. המחקר נעשה כאשר רק שיעור קטן של בני אדם בעולם היו מחוסנים באופן מלא כנגד קוביד-19, ו"הקהילה העולמית עדיין זקוקה למצוא פתרונות לשם הפחתת תחלואה ותמותה", כפי שציין המחבר הראשי של דו"ח המחקר, פרופ' דווינדר סינג, מנתח פלסטי ומרצה לכירורגיה קלינית באותו בית ספר לרפואה במיאמי.

הצוות ביקש וקיבל גישה לתיעוד אלקטרוני של חולים מתוך מסד הנתונים הבינלאומי TriNetX וחילק את אוכלוסיית המחקר לשתי קבוצות – 37,377 חולים בכל אחת. בשתי הקבוצות נעשתה השוואה של גורמים שעשויים להשפיע בקלות על הסיכון לקוביד-19 קשה או חמורה. גורם הגיל נכלל אבל לא היה פקטור מרכזי וכמו כן מגדר, מוצא אתני, עישון ובעיות בריאות כמו סוכרת, השמנת יתר ומחלת ריאות חסימתית כרונית.

לא פחות מ-15 מחלות או בעיות בריאות שליליות נבחנו, ביניהן ספסיס, שבץ, פקקת ורידים עמוקה, תסחיף ריאתי, אי ספיקה נשימתית אקוטית, תסמונת נשימתית אחרת, כאבי מפרקים, אי ספיקת כליות, אנורקסיה, התקף לב, דלקת ריאות, ביקור במיון ואשפוז בבית חולים וביחידת טיפול נמרץ וכן מקרי מוות – כל זאת בתוך פרקי זמן של 30, 60, 90 ו-120 יום מקבלת בדיקה חיובית לקורונה וכל אלה הושוו בין שתי הקבוצות.

חלק אחד מכלל אוכלוסיית המחקר קיבל את החיסון לשפעת בין שבועיים לחודשיים לפני שאובחן עם קורונה. בקבצה השנייה היו חיוביים לנגיף הקורונה שלא חוסנו לשפעת. ניתוח הנתונים העלה כי אלה שלא חוסנו לשפעת היו עם נטייה מובהקת יותר (עד כדי 20% ומעלה) להגעה לטיפול נמרץ עקב קורונה. כמו כן מי שלא חוסנו נטו יותר ובאופן מובהק להגיע למלר"ד (כדי 58% ומעלה), ב-45% יותר עם נטייה לפתח אלח דם וכן נטו יותר ב-58% לשבץ וב-40% יותר לפקקת ורידים עמוקה. הסיכון לתמותה לא פחת.

החוקרים חישבו כמה חיוביים לקוביד-19 נזקקו לחיסון לשפעת כדי למנוע מעצמם את התוצאות השליליות הנ"ל. כך ציינו שרק 176 מהחולים נזקקו לחיסון לשפעת לשם מניעת ביקור אחד במלר"ד בתוך 120 יום מאז קבלת בדיקה חיובית לקורונה. עוד 286 נזקקו לקבל חיסון לשפעת כדי להימנע לפחות ממקרה אחד של אלח דם ועבור עוד 440 שקיבלו חיסון לשפעת עדכני נמנעה הגעה לטיפול נמרץ.

עדיין לא ברור במדויק כיצד חיסון לשפעת מספק הגנה מסוימת מפני קוביד-19, אך ההשערה היא שהחיסון לשפעת עשוי כנראה לתמרץ עוד יותר את המערכת החיסונית של מקבל תרכיב החיסון. הכוונה למערכת ההגנה הטבעית שעימה נולד האדם.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.