מחקרים

מחקר ראשון מסוגו: הבסיס המוחי להפרעות אכילה בגיל ההתבגרות

מחקר חדש מצא כי הבדלים במבנה מוחם של צעירים עשוי להסביר מדוע אנשים מסוימים מפתחים אכילה רגשית או בלתי מבוקרת, ואילו אחרים מגבילים יתר על המידה את הצריכה הקלוריות שלהם

הפרעות אכילה. אילוסטרציה

"אכילה נמנעת" הוא כינוי להתנהגות הכוללת הגבלה מכוונת בצריכת המזון כדי לשלוט על משקל הגוף וצורתו. לעומת זאת, אכילה רגשית או בלתי מבוקרת, מאופיינת באפיזודות של צריכת מזון מוגברת בתגובה לרגשות שליליים או דחפים כפייתיים.

החוקרים רצו לבחון את הקשרים בין מבנה המוח והפרעות אכילה אצל צעירים. לצורך כך הם ניתחו נתונים של 996 מתבגרים אשר מילאו שאלונים שהעריכו את רווחתם ואת הרגלי האכילה שלהם. המשתתפים במחקר סווגו ל-3 קבוצות: "אכילה בריאה", "אכילה נמנעת" ו"אכילה רגשית".

תוצאות המחקר פורסמו בכתב העת Nature Mental Health. החוקרים מצאו שתהליך התבגרות המוח, במהלכו נפח ועובי קליפת המוח יורדים לאורך גיל ההתבגרות, משפיע על סוג הפרעת האכילה שעשויים לפתח הצעירים.

הם גילו כי צעירים בעלי הרגלי אכילה לא בריאים הראו יותר חרדה, דיכאון, בעיות קשב והתנהגות. בנוסף, הם נמצאו בסיכון גבוה יותר להשמנת יתר ול-BMI גבוה.

יתרה מכך, כל משתתפי המחקר עברו סריקות MRI מוח. התוצאות הצביעו על כך שמשתתפים שהיו בעלי הרגלי אכילה לא בריאים הראו עיכוב בהתבגרות המוח. ממצא זה עשוי להסביר את הקשר בין התפתחות בעיות נפשיות בגילאי העשרה לבין פיתוח הפרעות אכילה אחרי גיל 20.

ד"ר קסיניאנג יו שהוביל את המחקר אומר: "הממצאים שלנו חושפים כיצד התבגרות מוחית מאוחרת במהלך גיל ההתבגרות מקשרת בין גנטיקה, אתגרי בריאות הנפש והפרעות אכילה בבגרות הצעירה, תוך שימת דגש על התפקיד הקריטי של התפתחות המוח בעיצוב הרגלי אכילה".

 

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00