מחקרים

מטופלים חלו בשלבקת חוגרת אחרי שקיבלו חיסון קורונה

לפי דיווח ישראלי, שישה אנשים שסבלו ממחלות ראומטיות, סבלו משפעול של נגיף וריצלה זוסטר לאחר שהתחסנו

חיסון לקורונה. אילוסטרציה

לפי מחקר ישראלי, שישה חולים עם מחלות אוטואימוניות/ דלקתיות סבלו מהפעלה מחדש של נגיף הרפס זוסטר, שגורם למחלה שלבקת חוגרת, בעקבות חיסון נגד קורונה מתוצרת פייזר.

החוקרים הסבירו בכתב העת Rheumatology, שאין הרבה מידע על בטיחותם ויעילותם של חיסוני קורונה בקרב חולים במחלות ראומטיות, משום שאנשים עם דיכוי חיסוני לא נכללו בניסויים הקליניים הראשוניים של החיסון.

משום כך ערכו מחקר תצפיתי במרכז הרפואי איכילוב בתל אביב ובמרכז הרפואי כרמל בחיפה בו ניטרו תופעות לוואי לאחר חיסון בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית, ספונדילוארתרופתיה, מחלות רקמת חיבור, דלקת כלי הדם ומיניוזיטיס. הניתוח כלל 491 חולים ו-99 אנשים בקבוצת הביקורת, עם אירועים שדווחו במהלך תקופת הניטור של 6 שבועות לאחר החיסון. השכיחות בקרב המטופלים הייתה 1.2% לעומת מקרים בקבוצת הביקורת.

לפי החוקרים, לא היו דיווחים על הרפס זוסטר בניסויים הקליניים של חיסוני קורונה המשתמשים בטכניקת mRNA, וזו כנראה סדרת המקרים הראשונה של אירועים אלה בקרב חולים עם מחלות אוטואימוניות / דלקתיות.

דפוס מחלת השלבקת החוגרת אצל החולים היה מתון יחסית. אף אחד מהחולים לא חווה מחלה שהתפשטה באופן נרחב בגוף או כאבים חמורים וממושכים. החוקרים ציינו שבאחד מקרים, החולה קיבל חיסון נגד שלבקת חוגרת שנתיים לפני שקיבל את החיסון נגד קורונה.

החוקרים אמרו שחסינות בתיווך תאים ממלאת תפקיד חשוב במניעת הפעלה מחדש של נגיף וריצלה זוסטר. ירידה בחסינות בתיווך תאים עם הגיל או מחלה הקשורה להפחתת תאי T ספציפיים לנגיף וריצלה זוסטר, שיבוש המעקב החיסוני, והגברת הסיכון להפעלה מחדש של הנגיף, כשהגיל היה גורם הסיכון העיקרי ב-90% מהמקרים של הרפס זוסטר. עם זאת, המקרים התגלו בקרב נשים צעירות יחסית, שגילם הממוצע היה 49 ומחלתן הראומטית הייתה קלה או יציבה.

ככל הנראה גורמים אחרים היו מעורבים. לדוגמה, הסיכון להרפס זוסטר בקרב אוכלוסיית המחלות הראומטיות גבוה יותר מאשר אנשים בריאים. בנוסף, הסיכון בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית הוא כפול לעומת האוכלוסייה הכללית.

העלאת סיכון נוספת היא רמות מוגברות של פעילות המחלה ונטילת מינונים גבוהים של פרדניזון. יתר על כן, דווח על סיכון כפול לחלות בהרפס זוסטר בקרב חולים שטופלו במעכבי JAK, כפי שהיה אצל שניים מהמקרים שדווחו. מחלת הקורונה עצמה קשורה לפריחות דמויות אבעבועות רוח, דבר המצביע על כך שהזיהום עלול להפריע להפעלה ולתפקוד של תאי CD4 + ו-CD8 +, אשר יכולים להשפיע על חסינות כנגד נגיפים.

לפי החוקרים, יש צורך במעקב אחר תופעות לוואי אפשריות בעקבות חיסון נגד קורונה בחולים עם מחלות ראומטיות.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
  1. שישה מתוך כמה ? ומה היחס בין התופעה לשכיחות באוכלוסיה הלא מחוסנת ?

0:00
0:00