הקווים המנחים הבינלאומיים ממליצים על מעקב אנדוסקופי אחרי נגעים טרום ממאירים בקיבה. עם זאת, יש צורך במחקר נוסף של התועלת האבחנתית והאפקט המניעתי של המעקב. מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את ההיארעות של התקדמות ממאירה ואת היכולת של בדיקות שונות לזהות מטופלים שמצויים בסיכון מוגבר להתקדמות.
במחקר נכללו מטופלים מהולנד ונורבגיה עם אבחנה קודמת של גסטריטיס אטרופית (AG – atrophic gastritis), מטפלזיה אינטסטינלית (IM – intestinal metaplasia) או דיספלזיה אשר הוצעה להם אפשרות של מעקב אנדוסקופי. כל הדגימות ההיסטולוגיות נבדקו על פי סיווג Sydney ועל פי ה-OLGIM – operative link on gastric intestinal metaplasia. בנוסף, החוקרים בדקו פפסינוגנים (PG) וגסטרין-17 בדם.
במחקר השתתפו 279 מטופלים (גיל ממוצע 57.9 שנים, סטיית תקן 11.4, יחס גברים/נשים 137/142). המשתתפים עברו לפחות בדיקה אנדוסקופית אחת במהלך תקופת המעקב. ממוצע זמן המעקב במחקר היה 57 חודשים (סטיית תקן 36).
מתוך משתתפי המחקר, 4 מטופלים (1.4%) אובחנו באדנומה מתקדמת (High grade)/ דיספלזיה או בממאירות חודרנית (לדוגמא, סרטן קיבה) במהלך תקופת המעקב. שניים מתוכם טופלו בהצלחה בכריתת סאב-מוקוזה אנדוסקופית, בזמן ששני האחרים עברו כריתת קיבה מלאה.
החוקרים מצאו שבהשוואה למטופלים עם AG/IM נרחב (PGI/II≤3 ו/או OGLIM שלב 3-4), מטופלים עם AG/IM מוגבל (PG I/II>3 ו-OLGIM שלב 0-2) לא פיתחו אדנומה מתקדמת/ דיספלזיה או ממאירות חודרנית במהלך תקופת המעקב (P= 0.02).
החוקרים הסיקו כי באזורים בהם היארעות סרטן הקיבה היא נמוכה, תכנית מעקב יכולה לזהות סרטן קיבה בשלבים מוקדמים בהם הוא ניתן לריפוי עם סיכון כולל של התקדמות ממאירה של 0.3% לשנה. כמו כן, הם הסיקו כי שימוש בסמנים סרולוגיים כחלק מתכנית המעקב האנדוסקופית יכול לשפר את ריבוד הסיכון.
מקור:
Den Hollander, W.J. et al. (2019) Gut 68,4.
