במחקר חדש, אנשים שדיווחו כי אינם חשים לחץ חוו מצבי רוח טובים יותר וסבלו פחות ממצבים בריאותיים כרוניים מאשר אנשים שהתמודדו עם מצבי לחץ. עם זאת, האנשים שלא חוו לחץ קיבלו ציונים נמוכים יותר במבחני הקוגניציה. הם גם נטו פחות לחוות אירועים חיוביים ולתת או לקבל תמיכה רגשית מאשר אנשים שחוו מתח.
ממצאי המחקר שבוצע בארה"ב מצביעים על כך שייתכן שלחץ ממלא תפקיד חיובי בהיבטים שונים של בריאות האדם ורווחתו.
סקר שביצע לאחרונה איגוד הפסיכולוגיה האמריקני (APA) מצא כי כמעט 78% מהמבוגרים בארה"ב חווים מתח משמעותי הקשור למגיפה הנוכחית ולמעלה מ 75% מהמבוגרים בארה"ב מדווחים כי הם חווים תסמינים רגשיים או פיזיים הקשורים למתח.
גוף האדם מסוגל להתמודד עם תקופות מתח קצרות מדי פעם, אך חוקרים מדווחים על קשר בין מתח מופרז או כרוני לבין שלל השלכות בריאותיות שליליות, החל מכאבי ראש ומיגרנה וכלה בבעיות לב וכלי דם. אף על פי כן, כמעט ולא בוצעו מחקרים שבדקו את הקשר האפשרי בין מתח נמוך לבריאות טובה.
זו הסיבה שצוות חוקרים מאוניברסיטת פן סטייט החליט לבדוק אם אנשים שלא חווים סטרס או רק במידה מועטה בחייהם בריאים יותר מאנשים שנמצאים בלחץ, כאשר ההנחה היא שלחץ זה דבר רע לבריאות. החוקרים שבדקו אנשים עם רמות מתח נמוכות או אפסיות ציפו שבריאותם תהיה טובה.
לחץ הוא תגובה אנושית בריאה שרוב האנשים חווים מפעם לפעם. לפעמים זה יכול להיות מועיל. לחץ גורם לשחרור של אפינפרין שמקל על ביצוע משימות ומשפר יכולות ביצועים ופתרון בעיות. האפינפרין יכול גם לעזור להכין את הגוף להתמודד עם איום או לברוח (fight or flight) למקום בטוח על ידי הגברת הדופק, קצב הנשימה ומתח השרירים. לחץ יכול לשמש גם מקור מוטיבציה במצבים יומיומיים, כמו למשל השלמת פרויקט או למידה למבחן.
עם זאת, מחקרים מראים שמתח שנחווה במשך זמן ממושך יכול להשפיע לרעה על כל מערכת בגוף, והוא מגביר את הסיכון לסיבוכים בריאותיים חמורים, כגון השמנת יתר, דיכאון ומחלות לב.
הסימפטומים של לחץ כרוני כוללים: כאבי ראש, בעיות עיכול, בעיות עור, כְּאֵב, חוסר אנרגיה, חוסר עניין בפעילויות שגרמו להנאה בעבר, נטייה לעצבנות, אכילה מרובה או מועטה מדי, שימוש באלכוהול או בסמים, חרדה, פחד, חוסר שליטה, דיכאון, נדודי שינה.
מחקרים רבים הציגו את ההשפעות הבריאותיות השליליות של לחץ, אך מעט מחקרים בדקו אם פחות מתח אכן משפר את הבריאות. על פי ממצאי המחקר החדש, קשר זה עשוי להיות מורכב יותר ממה שחשבו בעבר מומחים.
במחקר עקבו אחר 2,804 משתתפים במשך קצת יותר משבוע. לפני תחילת המחקר סיימו כל המשתתפים מבחן קוגניטיבי. במהלך המחקר ראיינו החוקרים את המשתתפים מדי לילה במשך 8 לילות רצופים ושאלו אותם על מחלות כרוניות, סימפטומים, מצב רוח, כמה גורמי לחץ הם חוו במהלך היום, וכמה חוויות חיוביות עברו במהלך 24 השעות הקודמות.
כ-10% מהמשתתפים לא דיווחו שחשו מתח במהלך תקופת המחקר. לאנשים אלו היו סיכוי גבוה יותר לחוות מצבי רוח חיוביים וסיכוי מופחת לסבול ממצבים בריאותיים כרוניים. אולם, המשתתפים שלא חוו לחץ קיבלו ציון נמוך יותר במבחן הקוגניציה מאשר אלו שכן הרגישו לחץ. ההבדל בציונים היה שווה ערך לירידה הקוגניטיבית שמתרחשת ב-8 שנות הזדקנות.
בנוסף, משתתפים שלא דיווחו על לחץ כלשהו, חוו גם פחות אירועים חיוביים מאשר אלו שכן חוו לחץ, והם פחות נטו להעניק או לקבל תמיכה רגשית. משתתפים אלה היו גם בעלי סיכוי גבוה יותר להיות גברים מבוגרים ולא נשואים.
החוקרים מסבירים את הממצאים בכך שהתנסות במצבי לחץ אמנם אינה נעימה, אך היא עשויה להכריח אותנו לפתור בעיה, וזה עשוי להיות טוב לתפקוד הקוגניטיבי, במיוחד ככל שאנו מתבגרים. ייתכן שמצבי לחץ יומיומיים קלים עשויים גם להיות סמן של חיים עסוקים, מלאים, ומספקים.
ממצאי המחקר עשויים להצביע על האופן בו יש לחיות ולעבד את המתח, שהוא בלתי נמנע ברובו עבור רוב האנשים. ייתכן שעדיף לשנות את התגובה ללחץ מאשר לנסות להימנע ממנו לחלוטין.
