מחלות אוטואימוניות פוגעות ב -3% -9% מאוכלוסיית העולם, ופוגעות באופן לא פרופורציונלי בנשים בגיל הפוריות. ישנן עדויות לכך שתאים וחלבונים הקשורים לתגובה החיסונית משחקים תפקיד גם התפתחות המוח, ושפעילות חיסונית מוגברת אצל אימהות מגבירה את הסיכון לבעיות התפתחותיות אצל ילדיהן.
מחקרים קודמים הראו קשר בין מחלה אוטואימונית אצל האם להגדלת הסיכון ללדת ילדים עם סכיזופרניה, דיכאון, ואוטיזם.
על פי תוצאות המחקר שפורסם ב- JAMA Pediatrics, לאמהות עם מחלה אוטואימונית היה סיכוי גבוה ב-30% ללדת ילד עם הפרעת קשב וריכוז (ADHD).
הפרעת קשב וריכוז, הפוגעת בכ -5% מהילדים ברחבי העולם, מאופיינת בחוסר קשב או אימפולסיביות יתר, כמו גם תחלואה נלווית עם הפרעות התפתחותיות אחרות.
במחקר שנערך באוסטרליה, החוקרים ערכו סקירה של מחקרים קודמים בנושא שפורסמו לפני נובמבר 2019, וניתחו נתונים של לידות במחוז ניו-סאות' ווילס בין השנים 2000 ל 2014. הם חיפשו אשפוזים של אמהות הקשורים למחלות אוטואימוניות והצליבו אותם עם מידע על ילדים שנטלו תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז.
בסך הכל נכללו במחקר 831,718 תינוקות. מתוכם 12,767 נולדו לאמהות עם הפרעה אוטואימונית.
תינוקות שנולדו לנשים עם מחלה אוטואימונית הושוו לקבוצת ביקורת של למעלה מ- 50,000 תינוקות. 1,094 ילדים ו- 332 ילדות אובחנו כסובלים מהפרעת קשב וריכוז.
תוצאה נוספת של המחקר היתה הנשים שסבלו ממחלה אוטואימונית היו בסיכון גבוה יותר לאבחון של מחלת נפש לעומת נשים ללא מחלה אוטואימונית (23.4% לעומת 13.3%).
בין המחלות האוטואימוניות מהן סבלו הנשים שהיה להם קשר לסיכון מוגבר לילד עם הפרעת קשב וריכוז היו סוכרת סוג 1 , פסוריאזיס, וקדחת ראומטית או קרדיטיס ראומטי, ופעילות יתר של בלוטת התריס.
.
החוקרים ציינו שנדרש מחקר נוסף לבדיקת ההשפעה של מחלות אוטואימוניות אצל אימהות, כולל סמנים ביולוגיים, חומרת מצב וניהול המחלה בזמן ההריון ולפני הכניסה להריון, על הפרעות התפתחות עצביות אצל ילדים, ושיש חשיבות לטיפול רב תחומי איכותי בנשים עם מחלות אוטואימוניות וילדיהן. לטענתם, יש לעודד תכנון הריונות כאשר המחלה האוטואימונית יציבה ומנוהלת היטב, ולספק לילדים של נשים אלה מעקב ותמיכה מוגברים בנושאים התפתחותיים.
לפי החוקרים, הסברים אפשריים לתופעה הם גורמים גנטיים או סביבתיים משותפים בין מחלות אוטואימונית לבין הפרעת קשב וריכוז, או ההשפעות הישירות של נוגדנים עצמיים או ציטוקינים אימהיים העוברים את השליה ומשנים את תגובת החיסון העוברית.
