מגיפת הקורונה

על הוריאנט הצרפתי שמעתם? במשרד הבריאות חוששים מגל מגיפה רביעי

"מספיקה חדירה של מקרה אחד מהוריאנטים המתפשטים במהירות כדי ליצור התפרצות חמורה של המגיפה בישראל", מזהירה ראש שירותי הבריאות הציבור

מגיפת הקורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90
מגיפת הקורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם בשבוע שעבר על הארכת ההכרזה על מצב החירום בישראל, כהוראת שעה, בשל נגיף הקורונה, עד 29 ביוני – הכרזה המקנה לממשלה סמכויות מיוחדות. להחלטתו צורפה חוות דעת האפידמיולוגית של ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שמזהירה מפני גל תחלואה רביעי.

במסמך חוות הדעת מציינת ראש שירותי הבריאות כי "קיים סיכון משמעותי לגל תחלואה נוסף שעלול להיות חמור אף יותר בהשוואה לגלי התחלואה הקודמים – אם יוסרו כל ההגבלות הנוגעות לכניסת הנוסעים מחו"ל לישראל ואם לא תתמלא חובת הבדיקה שלהם בטרם העלייה למטוס בכל מקום שהוא ומיד בהגעה לארץ".

במסמך חוות הדעת מצוין כי הסיבות להיקפי התחלואה החריגים בגל השלישי לעומת הקודמים היתה כניסת הוריאנט הבריטי של הנגיף לישראל כאשר בתוך פחות מחודשיים גרם ל-95% מסך מקרי הקורונה בישראל.

תרומת מבצע החיסונים  אמנם תרמה לירידה במימדי התחלואה, אך מועילות החיסון, לדברי ד"ר פרייס, שעומדת על 96% במניעת תחלואה קשה וסיכון לאשפוז וכן סיכון למוות מהמחלה, עדיין אינה יעילות של 100% "ולכן גם מי שחוסן עלול להידבק וככל הנראה גם ידביק אחרים, אם כי בסבירות נמוכה".

לגבי "חסינות העדר", טוענת ראש שירותי בריאות הציבור כי במצב שבו נכון לסוף אפריל, כמיליון בגירים בישראל אינם מחוסנים, ביניהם כ-230 אלף בני 50 ומעלה וכ-2.5 מיליון ילדים מתחת לגיל 16 – 37% מכלל תושבי ישראל, "קשה להניח שקיימת חסינות עדר המאפשרת הורדת כל המגבלות וחזרה לחיים רגילים גם ללא כניסתם לישראל של וריאנטים חמורים יותר של הנגיף מאלה שכבר נמצאים בארץ". ליצירת חסינות עדר במבצע חיסונים המונים יש צורך להגיע לשיעורי התחסנות גבוהים מאוד של 85%-80% מכלל האוכלוסיה". דוגמה לכך היא את החצבת שרק שיעור התחסנות של 95% השיג בה חסינות עדר.

ד"ר פרייס התייחסה גם לנושא מועילות החיסונים ולרמת ההגנה במחלימים. לדבריה, ההשפעה של אלה לאורך זמן טרם ידועה. "בשל פרק הזמן הקצר מאז תחילת התחלואה ותחילת מבצע החיסונים בישראל, עדיין לא ניתן לקבוע את משך תקופת ההגנה הקלינית הנוצרת בפועל במחוסנים ובמחלימים וכבר בשלב הזה", הדגישה במסמך, "יש חשד בעולם מפני וריאנטים נוספים שעלולים להדביק מחלימים".

ראש שירותי בריאות הציבור מנתה בנוסף עשרה זנים של הנגיף בנוסף ל"זן המקורי" מסין: בריטי, דרום אפריקאי שיעילות ההגנה של החיסון כנגדו פחותה – 60%, וזנים שמקורם בברזיל, שניים בארה"ב  מלוס אנג'לס ומניו יורק, ושלגביהם קיים חשש שיפגינו עמידות לחיסון; זן אוגנדי שלגביו אין עדיין מידע קליני; הזן ההודי ווריאנט חדש שמקורו בצרפת, שלא ניתן לאתרו בבדיקות מטוש (PCR) ויש ביכולתו לחמוק משיטת הזיהוי הקלאסית ולכן מהווה סכנה לתחלואה. "מספיקה חדירה לישראל של מקרה אחד מהוריאנטים הגורמים להתפשטות מהירה של הנגיף כדי ליצור התפרצות, התפשטות ובהמשך נזק בריאותי לאוכלוסיית ישראל", אמרה ראש שירותי בריאות הציבור.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *