מגיפת הקורונה הובילה לעלייה בשיעור המשפחות שיש להן חוסר בטחון תזונתי – מצב בו אין גישה ישירה או יום יומית למזון. אך מהן ההשלכות של עלייה זו? מחקר חדשני שנערך באוניברסיטת קליפורניה בחן את ההשפעות של חוסר בטחון תזונתי בקרב עכברים צעירים על המוח ועל ההתנהגות שלהם. החוקרים גילו כי עכברים שגדלו בתנאים של חוסר וודאות בנוגע למשאבי המזון שלהם, הראו שינויים בבגרות במערכת התגמול של המוח וביכולת להסתגל לתנאים משתנים. המחקר פורסם ב-20 ליולי בכתב העת Current Biology.
צוות המחקר בדק את העכברים בתנאים המחקים חוסר בטחון תזונתי אנושי, על ידי אספקת מזון לא סדירה. משטר מזון זה החל שבוע לפני תחילת ההתבגרות שלהם, ונמשך 20 יום, עד לגיל המקביל לגילאי העשרה המאוחרים בבני אדם. לקבוצה אחרת של עכברים הוצע מזון באופן קבוע, בכל פעם שרצו. לאחר מכן החוקרים בדקו את הקוגניציה שלהם ואת התנהגותם.
תוצאות המחקר הראו כי העכברים עם חוסר הבטחון התזונתי היו גמישים יותר מבחינה קוגניטיבית במצבים לא ודאיים, בעוד עכברים שניזונו היטב היו גמישים יותר במצבים יציבים. גמישות קוגניטיבית היא היכולת לשנות אסטרטגיות ולנסות דרכים חלופיות במצבים משתנים. ממצאים אלו מראים כי ההשפעה של חוסר בטחון תזונתי טומנת בחובה גם רווח, אך גם אובדנים במערכת הלמידה וביכולת קבלת ההחלטות, הנובעים מחוויית המחסור. יחד עם זאת, לחוסר ביטחון תזונתי היו השפעות שליליות מובהקות בנקבות: העכברות שגדלו בתנאי חוסר בטחון תזונתי נטו להיות בעלות עודף משקל בבגרותן כאשר קיבלו מזון ללא הגבלה.
"אני סבור שהמחקר מעיד על כך שאפילו חוסר ביטחון תזונתי חולף הוא בעל משמעות רבה, ועשויות להיות לו השפעות ארוכות טווח על פעילותו של המוח", אומרת לינדה ווליברכט, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי. "יכולות כגון למידה וקבלת החלטות מתפתחות במהלך הילדות והבגרות, ונחשבות למיומנויות קריטיות. ניתן לשפר את הגישה למזון בקרב ילדים ובני נוער באמצעות תכניות לאומיות ועירוניות וכך לצמצם את הפגיעה באותן מיומנויות".
