דמנציה היא מחלה של הגיל המבוגר המאופיינת בירידה בתפקוד הקוגניטיבי. היא נחשבת למחלה חשוכת מרפא ויכולה להדרדר ככל שהאדם מזדקן. בעבר נעשו מחקרים רבים על דמנציה, וכבר הוכח כי ישנם סמנים ביולוגיים – חומרים מסוימים הנמצאים בגוף – אשר נוכחותם עשויה להעיד על סיכוי גבוה לפתח את המחלה.
מחקר חדש, שפורסם בכתב העת Nature Medicine, חקר את הפוטנציאל של הסמנים הביולוגיים בחיזוי של הופעת דמנציה בעשור שלפני התפרצות המחלה. לצורך כך, אספו החוקרים ממכון קרולינסקה למעלה מ-2,100 מתנדבים מעל גיל 60. החוקרים עקבו אחריהם במשך עשור וניסו לזהות את האנשים השונים שלקו בדמנציה לאחר תחילת המחקר. בנוסף, הם אספו מהמשתתפים בדיקות דם ובחנו אילו מבין הדגימות מכילות רמות גבוהות של במנים ביולוגיים.
לאחר עשור, 17% מהמשתתפים פיתחו דמנציה. החוקרים בחנו את רמתם של הסמנים הביולוגיים בדם המשתתפים, ובאמצעות הערכה זו הצליחו לזהות 83% ממקרי הדמנציה.
פרופסור דויד וטראנו שהוביל את המחקר מציין כי: "הממצאים שלנו מרמזים שאם לאדם יש רמות נמוכות של סמנים ביולוגיים, הסיכון שלו לפתח דמנציה במהלך העשור הבא הוא מינימלי. מידע זה עשוי לשלול התפתחות עתידית של דמנציה."
בנוסף, החוקרים מצאו ששילוש של מספר סמנים ביולוגיים יחד בבדיקה, עשוי להוות כלי סקר מדויק יותר, ולזהות את האנשים בעלי הפוטנציאל הגבוה ללקות במחלה. באופן זה, הם מציינים כי ניתן יהיה לטפל בחולים כבר בשלב מוקדם ואולי אף למנוע את הופעת התסמינים מלכתחילה.
פרופסור ג'וליה גרנדה מסכמת כי: "אנחנו צריכים להתקדם צעד קדימה ולראות את השילוב של סמנים ביולוגיים יחד עם מידע קליני, ביולוגי או תפקודי אחר".
