זיהום

פסולת פלסטיק היא כר פורה להתרבות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה

חלקיקי פלסטיק קטנים במתקנים לטיהור שפכים נושאים עליהם חיידקים עמידים, ומחוללי מחלות אחרות

פסולת פלסטיק בחוף הים. אילוסטרציה

חלקיקי פלסטיק קטנים שנשטפים בביוב הביתי ונכנסים למתקני טיהור שפכים מושכים אליהם חיידקים והבוצה שנוצרת בתהליך טיהור השפכים מכילה חיידקים עם גנים המקדמים עמידות לאנטיביוטיקה, כך לפי מחקר שפורסם לאחרונה ע"י מדענים בארה"ב.

כיום יש התמקדות רבה בשאלה האם מיקרו-פלסטיקה, חלקיקי פלסטיק קטנים מ-5 מילימטרים, מהווה איום משמעותי לבריאות האדם והסביבה. לפני כשנתיים פורסם מחקר לפיו אדם ממוצע נושם ובולע בשבוע כמות של חלקיקי פלסטיק שניתן להרכיב ממנה כרטיס אשראי. מחקר המיקרו-פלסטיקה מתמקד בדרך כלל בפגיעה במערכות אקולוגיות או בבריאות האדם. מחקרים שנערכו לאחרונה התמקדו בהשפעות השליליות של חלקיקי פלסטיק על מקורות מים מתוקים, על אוקיאנוסים ועל בעלי החיים בהם.

כעת התפרסם מחקר שבודק קשר אפשרי בין מיקרו-פלסטיקה לעמידות לאנטיביוטיקה. מאז שנעשה שימוש נרחב באנטיביוטיקה בשנות ה-1930, היא הצילה את חייהם של רבים והיא עדיין חיונית לבריאותנו. עם זאת, החיידקים הסתגלו לחלק מהאנטיביוטיקה שהעיקרית שנעשה בה שימוש, ופיתחו עמידות ההופכת את האנטיביוטיקה ליעילה פחות או לא יעילה כלל.

למרות שהתפתחות של מידה מסוימת של עמידות אנטיבקטריאלית היא בלתי נמנעת, מספר גורמים המושפעים על ידי האדם מחמירים אותה: גדילת האוכלוסייה, הגירה עולמית נרחבת, שימוש מוגבר באנטיביוטיקה במרפאות ובגידול תעשייתי של בעלי חיים, תנאי תברואה לקויים, התפשטות חיות בר למרכזים עירוניים, ומערכות פינוי ביוב לקויות.

לפי המחקר שנעשה במכון הטכנולוגי של ניו ג'רזי, חלקיקי פלסטיק במפעלים לטיפול בשפכים ממלאים תפקיד חשוב בקידום עמידות לאנטיביוטיקה.לדברי מחברי המחקר, מפעלי טיפול בשפכים הם מוקדים שבהם כימיקלים שונים, חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה ומחוללי מחלות אחרות נמצאים יחד, וחלקיקי הפלסטיק הם הנשאים שלהם. מכיוון שמתקני טיהור שפכים אינם מיועדים להסרת מיקרו-פלסטיקה, הם משתחררים לסביבה ביחד עם החומרים המסוכנים עליהם.

מטרת המחקר היתה לבדוק האם מיקרו-פלסטיקה מעשירה חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה מבוצה שנוצרה במתקנים לטיפול בשפכים עירוניים ולבדוק אילו סוגי חיידקים נמצאים בבוצה זו. כדי לקבוע באיזו מידה מיקרו-פלסטיקה עשויה לתרום לעמידות לאנטיביוטיקה, החוקרים לקחו דגימות של בוצה משלושה מפעלי טיפול בשפכים ביתיים בניו ג'רזי.

החוקרים הכניסו חלקיקים של פוליאתילן ופוליסטירן – שני מיקרופלסטים נפוצים – לדגימות הבוצה. החיידקים נצמדו לחלקיקים ויצרו עליו מושבות צפופות שנקראות ביו-פילם. הם ניתחו את הגנום של החיידקים ובחנו את צמיחתם של חיידקים במיקרו-פלסטיקה וכיצד המרכיב הגנטי של החיידקים השתנה לאורך זמן.

החוקרים מצאו ביטוי מוגבר של גנים חיידקיים הקשורים לעמידות לאנטיביוטיקה שהיה תלוי בסוג המיקרופלסטיקה ובאיזה מהמפעלים לטיפול בשפכים דגימת הבוצה הגיעה. כשהוסיפו לדגימות אנטיביוטיקה, היא הגבירה את נוכחותם של גנים עמידים לאנטיביוטיקה פי 4.5. אבל, גם ללא הוספת אנטיביוטיקה, חלקיקי הפלסטיק לבדם הצליחו להגביר את התבטאותם של גנים במידה רבה.

שמונה סוגים של חיידקים שגשגו במיוחד בביו-פילם של המיקרו-פלסטיקה. אלה כללו את Raoultella ornithinolytica ו-Stenotrophomonas maltophilia, הקשורים לזיהומים בדרכי הנשימה בבני אדם. החיידק Novosphingobium pokkalii היה הזן השכיח ביותר, והחוקרים מאמינים כי הוא ממלא תפקיד מפתח בסיוע ליצירת הביופילם על ידי כך שהוא מפריש חומר חוץ-תאי דמוי דבק.

החוקרים ציינו שחלקיקי המיקרו-פלסטיק, שנראים כמו חרוזים זעירים, מספקים שטח פנים עצום להתרבות של של חיידקים. כשחלקיקים אלה נכנסים למפעל לטיפול בשפכים ומתערבבים עם בוצה, חיידקים כמו נובוספינגוביום נקשרים אליהם ומפרישים את החומר הדביק. כאשר חיידקים אחרים מתחברים אל פני השטח וגדלים, הם יכולים אפילו מחליפים DNA זה עם זה, וכך הגנים העמידים לאנטיביוטיקה מתפשטים לחיידקים אחרים בסביבה.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *