מחקר שנערך בצרפת ופורסם לאחרונה בכתב העת BMJ מצא כי נשים שנטלו פרוגסטוגן סינטטי מסוג ציפרוטרון אצטט היו בסיכון מוגבר לפתח גידולים במוח. במחקר נותחו הנתונים של למעלה מ -250,000 נערות ונשים בגילאי 7-70 שנטלו ציפרוטרון אצטט. לנשים אלה היה סיכון גבוה פי שש לפתח מנינגיומות תוך גולגולתיות בהשוואה לנשים שאינן משתמשות בהורמון.
הפרוגסטוגן הסינטטי הוא חומר המעכב את פעילות ההורמונים האנדרוגנים ברקמות השונות בגוף. הוא מפחית את ייצור ההורמון הגברי – טסטוסטרון. במינונים גבוהים (50-100 מ"ג ביום) הוא משמש לטיפול הורמונלי אנטי אנדרוגני ולדיכוי דחף מיני בלתי נשלט בגברים ובמינון של 10 מ"ג ביום משמש לטיפול בסימני ייצור עודף של אנדרוגנים בנשים (במצבי שיעור-יתר בפנים ובגוף , העמקת הקול, נשירת שיער "גברית" והגדלת מסת השריר).
שימוש נוסף הוא כטיפול הורמונלי בסרטן הערמונית וכן כטיפול הורמונאלי נשי לנשים טרנסג'נדריות.
החוקרים הראו שהקשר היה תלוי מינון, כאשר נשים נחשפו למינון מצטבר של יותר מ- 60 גרם של ההורמון – קבוצת החשיפה הגבוהה ביותר – הסיכון המוגבר להתפתחות מנינגיומות היה כמעט פי 22.
למרות שהסיכון המוחלט למנינגיומות תוך גולגולתיות הדורשות ניתוח או רדיותרפיה היה נמוך, היו 69 מקרים של מנינגיומות שדווחו אצל נשים שנחשפו להורמון בהשוואה ל -20 מקרים בקבוצת הביקורת שלא נחשפו להורמון.
סיכון מוגבר זה ירד במהירות לאחר הפסקת נטילת ההורומון. לאחר הפסקת ההורמון למשך שנה, הסיכון למנינגיומה ירד לפי 1.8 בלבד לעומת נשים שמעולם לא נטלו את ההורמון.
מקרים חדשים של מנינגיומה שקשורים ספציפית לציפרוטרון אצטט נטו להיות ממוקמים בבסיס הגולגולת הקדמית ובבסיס הגולגולת האמצעית. כמעט כולם טופלו בהליך נוירוכירורגי, בעוד מעטים קיבלו טיפול בהקרנות בלבד. מבין הנשים שקיבלו מרשם לציפרוטרון, הרוב קיבלו אותו מרופא נשים (57%), ואחריו רופא כללי (18%), רופא עור (12%) או אנדוקרינולוג (10%).
ניתוח נפרד בדק טרנסג'נדרים שנטלו את ההורמון וממצאיו היו דומים, שכן היה סיכון גבוה למנינגיומה בקרב חולים אלה, עם שיעור שכיחות של 20.7 מקרים ל -100,000 שנות אדם. טרנסג'נדריות קיבלו מינונים יומיים גבוהים בהרבה בהשוואה לאוכלוסיות חולים אחרות, כאשר כל מקרי המנינגיומה התרחשו בקרב אלו הנוטלים מינונים יומיים של 100-150 מ"ג.
מסקנת החוקרים היא שיש ליידע אנשים המשתמשים במינון גבוה של ציפרוטרון אצטט במשך 3 עד 5 שנים לפחות על הסיכון המוגבר למנינגיומה תוך גולגולתי, ולהשתמש במינון היומי הנמוך ביותר האפשרי, ואם יש צורך בשימוש ממושך במינון גבוה, יש לערוך להם הדמיה מגנטית כדי לשלול המנגיומות.
