שינה

קשיים בהירדמות מנבאים פגיעה קוגניטיבית בהמשך החיים

גם דיכאון ומחלות כלי דם עשויים למלא תפקיד בירידה קוגנטיבית שמתבטאת בבעיות זיכרון ושפה

שינה, מחסור בשעות שינה. אילוסטרציה

מחקר שנערך לאורך זמן מצא שבעיות הירדמות ניבאו ליקוי קוגניטיבי כעבור 14 שנים. מבין כל תסמיני נדודי השינה, רק בעיות בהירדמות ניבאו בעיות קוגניטיביות בהמשך החיים, לפי המחקר שנערך על יד חוקרים באוניברסיטת מישיגן ופורסם בכתב העת Sleep. לפי המחקר, בעיות בהירדמות בתדירות גבוהה ניבאו בעיות בזיכרון אפיזודי (זיכרון של חוויות אישיות), קשיי שפה, והאטה במהירות העיבוד המחשבתית.

הסבר חלקי לקשר בין בעיות הירדמות ובעיות קוגניטיביות בהמשך החיים ניתן במחקר משנת 2014, כאשר הסיבתיות היתה נוכחות של תסמיני דיכאון ומחלות כלי דם שהסבירו את הפגיעות הקוגניטיביות, ולמרות שהצטברו עדויות לקשר בין נדודי שינה לבין ליקוי קוגניטיבי אצל מבוגרים, היה קשה לפרש את טיבם של קשרים אלה בשל השונות הרבה בה מתבטאים הליקויים הקוגניטיביים וקשיי השינה. על ידי חקירת קשרים בין תלונות ספציפיות של נדודי שינה לבין קוגניציה לאורך זמן, תוך שימוש במדדים חזקים של יכולת קוגניטיבית, החוקרים ניסו להבהיר האם וכיצד בעיות שינה שונות אלה עשויות להוביל לתוצאות קוגניטיביות ירודות.

במחקר נעשה שימוש בנתוני מחקר שנערך באוניברסיטת מישיגן על בריאותם של 2,496 מבוגרים בני 51 לפחות. המשתתפים דיווחו על תסמיני נדודי שינה בסיסיים בשנת 2002, כולל את תדירות הופעתם של קשיים להירדם, התעוררות לילית, התעוררות מוקדמת, ורמת העירנות שלהם אחרי ההתעוררות. היכולת הקוגנטיבית הוערכה אצל הנבדקים בשנת 2016 ונבדקו חמישה תחומים קוגניטיביים: זיכרון אפיזודי (זיכרון של חוויות אישיות), תפקוד ניהולי, יכולות שפה, כישורים ויזוקונסטרוקטיבים (היכולת לארגן ולעצב מידע ויזואלי) ומהירות עיבוד מחשבה. ניתוח הנתונים שיקלל ניתוני דמוגרפיה וביצועים קוגנטיביים בתחילת המחקר, ובדק אלו קשרים הוסברו על ידי תסמיני דיכאון שדווחו על ידי הנבדקים או על ידי מחלות כלי דם (על פי נתוני יתר לחץ דם, מחלות לב, סוכרת ושבץ מוחי) שנאספו בשנת 2014.

הדיווחים על תסמיני נדודי שינה ודיכאון היו שכיחים יותר אצל נשים, אך היו אצלן פחות מחלות כלי דם בהשוואה לגברים. הן גם הפגינו זיכרון אפיזודי טוב יותר, אך התפקוד הניהולי והכישורים הויזוקונסטרוקיביים של הגברים היו טובים מאלה של הנשים. למרות זאת, לא היה הבדל בין נשים וגברים ברמת הקשר בין תסמיני נדודי שינה, נתונים בריאותיים נפשיים וגופניים וקוגניציה.

החוקרים ציינו שלמרות שמחקרים נוספים נחוצים כדי לאשר ממצאים אלה ולהוכיח סיבתיות, המחקר מספק עדויות לחשיבות השינה לבריאות המוח. מכיוון שבריאות השינה והתנהגויות השינה לעיתים קרובות ניתנות לשינוי, חשוב לאתר תסמיני נדודי שינה ולזהות אנשים הסובלים מבעיות הירדמות באמצע החיים המאוחרים, שכן הם עלולים להיות בסיכון לפתח ליקויים קוגניטיביים בהמשך חייהם. יש צורך במחקר התערבות כדי לקבוע אם התערבות (תרופתית או התנהגותית) כדי להקל על תסמיני נדודי שינה יכולה לסייע במניעה או בהאטת התקדמותם של ליקויים קוגניטיביים בשלב מאוחר יותר של החיים.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.