IMPOWER131 הינו מחקר פאזה 3 אשר בחן את השימוש באטזוליזומאב עם כימותרפיה מול כימותרפיה לבד כטיפול קו ראשון ב-NSCLC קשקשי בדרגה 4. בעבודה זו החוקרים מדווחים על תוצאות שרידות כללית מהמחקר (OS –יoverall survival)
המטופלים במחקר חולקו באופן אקראי ביחס 1:1:1 לזרוע A (אטזוליזומאב 1200 מיליגרם כל שלושה שבועות עם קרבופלטין AUC כל שלושה שבועות ופקליטאקסל 200 מיליגרם למטר רבוע כל שלושה שבועות), זרוע B (אטזוליזומאב + קרבופלאטין + נאב-פקליטאקסל 100 מיליגרם למטר רבוע כל שבוע) או זרוע C (קרבופלטין עם נאב-פקליטאקסל) למשך 4 או 6 סבבים. לאחר טיפולים אלה, המטופלים טופלו באטזוליזומאב כטיפול אחזקה (זרועות A ו-B) עד אובדן הטבה קלינית או התקדמות מחלה. תוצאים משניים כללו שרידות כללית ושרידות ללא התקדמות המחלה (PFS).
במחקר השתתפו 1,021 מטופלים, מתוכם 343 בזרוע B ו-340 בזרוע C. הגיל החציוני היה 65 שנים. כ~80% היו גברים. שיעור המטופלים עם ביטוי PD-L1 גבוה (14% לעומת 13%), חיובי (39% לעומת 37%) או שלילי (47% לעומת 50%) היו דומים בין הזרועות.
החוקרים מצאו כי OS חציונית במטופלי המחקר הייתה 14.2 חודשים בזרוע B לעומת 13.5 חודשים בזרוע C (יחס סיכונים 0.88 [רווח בר סמך 95%: 0.73, 1.05]; P = 0.158). בקבוצה בעלת ביטוי PD-L1 גבוה, ה-OS החציונית היה 23.4 בזרוע B לעומת 10.2 חודשים בזרוע C, בהתאמה (יחס סיכונים, 0.48 [רווח בר סמך 95%: 0.29, 0.81]. תופעות לוואי ברמות 3-4 הקשורות לטיפול ותופעות לוואי חמורות הקשורות לטיפול התרחשו ב-68.0% ו-21.0% (זרוע B) וב-57.5% ו-10.5% (זרוע C) מהמטופלים, בהתאמה. לא זוהו במחקר בעיות בטיחות חדשות.
החוקרים מסכמים כי שיעורי שרידות כללית בזרועות B ו-C לא עברו את הסף בכדי להגיע למשמעות סטטיסטית. עם זאת, שיפור קליני משמעותי ב-OS נראה בקבוצה בעלת ביטוי PD-L1 גבוה.
מקור:
Martin, C. et al (2019) IASCL 630-670-2745
