זה זמן רב ידוע כי נשים נוטות יותר לסבול מאנצפלומיאליטיס מיאלגית, או תסמונת עייפות כרונית, אבל המחקר DecodeME הראה בפעם הראשונה כיצד החוויה שלהן שונה מזו של גברים. המחקר מגלה כי נשים שיש להן תסמונת עייפות כרונית (מצב נוירולוגי ארוך טווח בו יש החמרה קשה בתסמינים עקב רמות נורמליות של מאמץ) במשך יותר מ-10 שנים נוטות לסבול מתסמינים חמורים יותר ויותר ככל שהן מזדקנות.
מומחים אומרים כי השגת הבנה טובה יותר של איך תסמונת עייפות כרונית משפיעה על אנשים היא הצעד הראשון לפיתוח אפשרויות טיפול יעילות. כדי לסייע למאמציהם, צוות המחקר מאוניברסיטת אדינבורו קורא ליותר אנשים עם תסמונת עייפות כרונית בגילאי 16 ומעלה הגרות בבריטניה לקחת חלק במחקר.
מומחים ניתחו שאלוני סקר אנונימיים של יותר מ-17,000 אנשים עם תסמונת עייפות כרונית. הם כללו מידע על כמה זמן למשיב יש תסמינים של המחלה, מתי הם אובחנו, והאם היו להם מחלות נלוות.
המחקר אישר את ההטיה המינית המבוססת היטב בקרב חולי תסמונת עייפות כרונית, כאשר נשים מהוות 83.5% מהמשיבים. שני שלישים מהנשים, וקצת יותר ממחצית מהגברים, דיווחו על לפחות מחלה פעילה אחת ממנה הם סובלים במקביל.
המחלה הפעילה השכיחה ביותר הייתה תסמונת המעי הרגיז (ב-41.3%), כאשר דיכאון קליני (32.4%), פיברומיאלגיה (29.5%), אנמיה (14.1%) ותת-פעילות של בלוטת התריס (12.8%) בלטו גם הן. בנוסף לאלה, נשים דיווחו בממוצע על יותר תסמינים מגברים.