ההערכה של דיכאון בחולי דום נשימה בשינה מהווה אתגר בגלל החפיפה של התסמינים בין שתי המחלות. מחקרים קודמים של החוקרים שכתבו מאמר זה הציעו שחלק מהתסמינים חופפים עם דום נשימה בשינה (כגון נדודי שינה, תרדמה [Lethargy], ריכוז פגום, ואיטיות פסיכומוטרית). יש תסמינים אחרים בעלי רגישות יותר גבוהה לאבחון של דיכאון (אפקט שלילי, חוסר הנאה [Anhedonia] וירידה קוגניטיבית דכאונית). במחקר זה, שאפו החוקרים לבדוק את הערך של החלוקה המוצעת על תסמיני דיכאון על ידי בחינה של השינוי בקטגוריות אלו בהנשמה בלחץ אוויר חיובי מתמשך (CPAP).
357 מטופלים עם דום נשימה בשינה, שעד למחקר זה לא טופלו ב-CPAP, טופלו במכשיר במשך 12 שבועות. התסמינים הדכאוניים הוערכו טרם תחילת המחקר, במהלכו ובסופו על ידי מדד Hamilton Rating Scale for Depressionsי(HAM-D). המידע נותח בעזרת מודל Latent Growth Curve.
בתחילת המחקר, המטופלים דיווחו ביתר על תסמינים החופפים לשתי המחלות. לאחר הטיפול, גם התסמינים החופפים וגם התסמינים שיותר אופיינים לדכאון פחתו, אך עם ירידה גדולה יותר בתסמינים החופפים. שימוש רב יותר ב-CPAP היה קשור בשיפור מהיר יותר של התסמינים החופפים, אך לא בשל אלה האופיינים לדיכאון. ממצאים אלה תומכים בהשערה שתסמינים לא חופפים יכולים להיות יעילים באבחנה של דיכאון קליני בקרב חולי CPAP תסמיניים ולא מטופלים.
מקור:
Bucks R.S et al (2018). Sleep, zsy178
