לאנשים עם דלקת מפרקים שגרונית יש סיכון גדול מהממוצע למחלות לב וכלי דם, אך מחקר חדש מציע כי תרופות המשמשות בדרך כלל להפחתת דלקת מפרקים בחולים מפחיתות גם את הסיכון הזה.
"המסר המרגיע הוא שככל שהמפרקים שלך משתפרים תחת טיפול בדלקת מפרקים שגרונית, כך גם יורד הסיכון למחלות לב וכלי דם", אומרת ד"ר ג'ואן באטון, פרופסור לרפואה ומנהלת המחלקה לראומטולוגיה במכללת ווגלוס לרופאים ומנתחים באוניברסיטת קולומביה.
ניסויים קליניים שנערכו לאחרונה הראו כי אימונומודולטורים – תרופות המפחיתות דלקת – מפחיתות באופן משמעותי התקפי לב, שבץ ואירועים קרדיווסקולריים אחרים אצל אנשים עם מחלות לב וכלי דם. אבל לא היה ברור אם לתרופות אלה יש השפעה דומה על אנשים עם דלקת מפרקים שגרונית, שנושאים סיכון גבוה ב-50% למחלות לב מאשר האדם הממוצע.
יותר מ-1.3 מיליון מבוגרים בארצות הברית סובלים מדלקת מפרקים שגרונית, מחלה אוטואימונית ודלקתית כרונית הגורמת לנפיחות כואבת במפרקים. ידוע כי דלקת מובילה לטרשת עורקים ותורמת למחלות לב, מה שעשוי להסביר את השיעורים הגבוהים של מחלות לב אצל אנשים עם דלקת מפרקים שגרונית.
התרופה מטוטרקסט היא הבחירה הטיפולית הראשונה לחולים עם דלקת מפרקים שגרונית בינונית עד חמורה, אך רוב החולים במחלה יטופלו בתרופות מקבוצת מעכבי TNF או טיפול משולש (מטוטרקסט בתוספת התרופות סולפסלזין והידרוקסיכלורוקווין) בשלב מסוים.
לאחר שישה חודשים, שתי קבוצות הטיפול השונות במחקר נהנו מירידה דומה בדלקת בעורקים, המהווה אינדיקציה לסיכון למחלות לב, וכן בחומרת דלקת המפרקים השגרונית.
