הפופולריות העצומה של תרופות ממשפחת GLP-1 (המחקות הורמון טבעי המווסת תיאבון ורמות סוכר), כגון אוזמפיק, וויגובי וריבלסוס, נבעה עד כה בעיקר מהיכולת שלהן לסייע לאנשים לרדת במשקל, לשפר את איזון רמות הסוכר בדם ולהפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. אך כעת, חוקרים גילו יתרון אפשרי נוסף ומרתק לא פחות. מחקר קליני חדש מצביע על כך שסמגלוטייד, החומר הפעיל בתרופות אלו, עשוי לסייע בהאטת חלק מהתהליכים הביולוגיים הקשורים להזדקנות הגוף. חשוב להדגיש כבר עתה כי היתרון הזה נמדד באוכלוסייה ספציפית בלבד: מבוגרים החיים עם נגיף ל-HIV אשר סבלו מהצטברות שומן בטני חריגה, ולא בקרב כלל נוטלי התרופה.
המחקר החדש, שפורסם בכתב העת המדעי Nature Communications, מספק את העדות הראשונה בבני אדם במסגרת ניסוי מבוקר הכולל קבוצת פלצבו, לכך שסמגלוטייד עשוי להאט את ההצטברות של סמנים ב-DNA הקשורים להזדקנות ביולוגית אצל מבוגרים החיים עם נגיף ל-HIV.
מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומוסדות מחקר נוספים בחנו נתונים מניסוי קליני מוקדם יותר. בניסוי זה השתתפו 108 מבוגרים שחיו עם תסמונת של הצטברות שומן חריגה סביב הבטן, תופעה המקושרת לעיתים לנגיף ל-HIV. מחצית מהמשתתפים קיבלו זריקות שבועיות של סמגלוטייד, בעוד שהשאר קיבלו זריקת דמה לצורך השוואה.
כדי להעריך את קצב ההזדקנות, החוקרים הסתמכו על כלים מדעיים מתקדמים הנקראים שעונים אפיגנטיים. כלים אלו מעריכים את הגיל הביולוגי על ידי מדידת שינויים כימיים ב-DNA, מבלי לשנות את הרצף הגנטי עצמו. שינויים אלו יכולים ללמד האם תאי הגוף מזדקנים מהר או לאט יותר מהמצופה.
התוצאות היו מרשימות. בהשוואה למשתתפים שקיבלו פלצבו, אלו שטופלו בסמגלוטייד הראו קצב הזדקנות ביולוגית איטי יותר במספר מדדים הקשורים לדלקתיות ולבריאות הדם, המוח, הלב, הכליות, הכבד ומערכת חילוף החומרים. בנוסף, נרשמה האטה של תשעה אחוזים בקצב ההזדקנות הביולוגית על פי אחד השעונים המרכזיים במחקר.
