קבוצת מדענים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו גילו כיצד גרורות של סרטן הלבלב אשר נשלחות לרקמות רחוקות כמו הריאות או הכבד מצליחות לשגשג בהן, אף על פי שמדובר בסביבות שונות מאוד במאפייניהן. לרוב, ההתפשטות לרקמות אלו מובילה להופעת התסמינים המוכרים של סרטן הלבלב. אולם, כאשר אלו מזוהים המחלה נמצאת בשלב מתקדם וקשה לטיפול. על כן, יש חשיבות רבה לחקר הגורמים שמאפשרים לגרורות להתבסס ברקמות הרחוקות ולהתפתח לגידולים משניים, בכדי שיהיה אפשר לזהות ולטפל בהן בזמן.
במחקר החדש, החוקרים רצו לדעת מה מאפשר לתאים לשרוד במקום אחד לעומת מקום אחר. לשם כך, הם חיפשו הבדלים בגנום של תאי לבלב שנשלחו לרקמות הרחוקות. הם שיערו שאותם הבדלים עשויים להסביר מדוע תאים מסוימים מצליחים לשגשג בריאות או בכבד בעוד שאחרים לא.
בתוצאות המחקר שפורסמו בכתב העת Nature, מספרים החוקרים על החלבון PCSK9 שהתגלה בניסוי. אותו חלבון שולט באופן שבו תאים מגיבים לכולסטרול. כאשר רמות החלבון נמוכות, תאי סרטן הלבלב צורכים הרבה כולסטרול אשר מצוי בשפע בכבד. לעומת זאת, כאשר רמתו של החלבון גבוהה, תאי הסרטן מייצרים כולסטרול בעצמם ויכולים להתבסס באופן טוב יותר ברקמת הריאה.
"סרטן מתקדם באמצעות הסתגלות לחיים ברקמות ובאיברים חדשים, ומצאנו שגידולי לבלב משתמשים בחלבון PCSK9 כדי להסתגל כשהם מתפשטים", אמרה פרופסור רושיקה פררה, המחברת הראשית של המאמר. "זה פותח את הדלת למאבק בגדילת סרטן גרורתי על ידי מניפולציה של האופן בו תאים מגיבים לכולסטרול."
ממצאים אלו יוצרים הזדמנויות חדשות לחקר הטיפול בסרטן הלבלב, שנחשב לעמיד בפני טיפולים רבים.
