סרטן המעי הגס הוא הגורם השני בעולם למוות מסרטן. כאשר הוא מאובחן מוקדם, תוצאות הטיפול משתפרות באופן משמעותי. עם זאת, קולונוסקופיה, שיטת הסקר המקובלת, היא יקרה ולא נוחה, מה שמרתיע נבדקים מלגשת לבדיקה בזמן. לפי הדיווח, רבים ממקרי המחלה מאובחנים בשלב מתקדם שבו אפשרויות הטיפול מוגבלות, ובמקביל קיימת עלייה במספר המקרים בקרב מבוגרים צעירים מסיבות שאינן ברורות.
חוקרים מאוניברסיטת ז׳נבה פיתחו גישה חדשה המבוססת על למידת מכונה, וערכו את הקטלוג המקיף הראשון של חיידקי המעי האנושי ברמת תת-המין. לפי הדיווח, השיטה מאפשרת לזהות את המחלה באמצעות דגימת צואה פשוטה, ומציעה חלופה לא פולשנית ובעלות נמוכה לסקר המסורתי. לדברי הצוות, היכולת לזהות סרטן מוקדם נראית קשורה ישירות לשיפור משמעותי בתוצאות הטיפול.
גישות קודמות התקשו משום שזנים שונים של חיידקים מאותו מין מתנהגים באופן שונה, חלקם תורמים להתפתחות סרטן ואחרים לא. ההתמקדות בתת-מינים, ולא במין השלם או בזנים בודדים, אפשרה ללכוד את ההבדלים התפקודיים תוך שמירה על רמת הכללה המתאימה לאוכלוסיות מגוונות.
מודל למידת המכונה של הצוות הציג תוצאות בולטות. לדברי החוקרים, ״השיטה שלנו זיהתה 90% ממקרי הסרטן, תוצאה קרובה מאוד לשיעור הזיהוי של 94% המתקבל בקולונוסקופיה״. הם מציינים כי הביצועים עלו על כל שיטות הזיהוי הלא פולשניות הקיימות, ועם תוספת נתונים קליניים הדיוק עשוי להשתפר עוד.
ניסוי קליני נערך כעת בשיתוף עם בתי החולים האוניברסיטאיים של ז׳נבה, ולפי הדיווח מטרתו להגדיר אילו שלבים של הסרטן ואילו סוגי נגעים השיטה מסוגלת לאתר בפועל. החוקרים מציינים כי הגישה עשויה להתרחב מעבר לסרטן המעי הגס, ולאפשר אבחון לא פולשני של מחלות נוספות באמצעות ניתוח מיקרוביוטה.
