חוקרים מאוניברסיטת גטנבורג, בשיתוף עם אוניברסיטת צ׳למרס לטכנולוגיה, ערכו מחקר שוודי מקיף שניתח נתוני רישום של כלל האוכלוסייה הבוגרת. מטרת המחקר הייתה לזהות דפוסי סיכון מוקדמים לסרטן העור מסוג מלנומה באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית.
הניתוח הסטטיסטי בדק נתונים של 6,036,186 אנשים על פני תקופה של חמש שנים. במהלך התקופה, 38,582 אנשים, שהם 0.64 אחוזים מכלל האוכלוסייה שנבדקה, פיתחו מלנומה. מערך הנתונים הרחב ששימש את החוקרים כלל משתנים רבים, ביניהם גיל, מין, אבחנות רפואיות קודמות, שימוש בתרופות, וכן את המצב הסוציואקונומי של הנבדקים.
על פי הממצאים המרכזיים, מודלים מתקדמים של בינה מלאכותית השיגו רמת דיוק של כ-73 אחוזים בהבחנה בין אנשים שפיתחו מלנומה לבין אלו שלא. נתון זה עלה באופן ניכר על הערכות בסיסיות שהסתמכו על נתוני גיל ומין בלבד, אשר השיגו רמת דיוק של 64 אחוזים. בנוסף, כאשר הניתוח התמקד בקבוצות קטנות יותר המצויות בסיכון גבוה, שזוהו על ידי מודלים של בינה מלאכותית, הסבירות להתפתחות מלנומה בתוך חמש שנים הגיעה לכ-33 אחוזים.
מרטין גילסטדט, דוקטורנט וסטטיסטיקאי בצוות המחקר, ציין כי מערכות בריאות יכולות כעת לזהות אנשים בסיכון גבוה יותר למלנומה תוך שימוש בנתונים הקיימים במערכת. הוא הדגיש כי טכנולוגיה זו מהווה כלי תומך החלטה חשוב שאינו זמין כיום לצוותים הרפואיים. פרופסור חבר סם פולסי הוסיף כי סריקה סלקטיבית של קבוצות קטנות בסיכון גבוה יכולה להוביל לניטור מדויק יותר ולשימוש יעיל הרבה יותר במשאבי מערכת הבריאות, תוך שילוב נתוני אוכלוסייה בגישות של רפואה מותאמת אישית.
למרות שהתוצאות נראות מבטיחות, החוקרים מכירים בעובדה שיש צורך במחקרים נוספים ובהחלטות מדיניות חדשות לפני שניתן יהיה ליישם את הגישה הזו באופן שגרתי במסגרת העשייה הקלינית היומיומית.
