חוקרים מאוניברסיטת Northwestern זיהו שני מסלולים ביולוגיים שונים שבאמצעותם אנשים מבוגרים שומרים על זיכרון חד גם בגיל מתקדם. המחקר, שהתפרסם בכתב העת Alzheimer's & Dementia: The Journal of the Alzheimer's Association, מסכם 25 שנות עבודה במרכז Mesulam ומתמקד באנשים המכונים SuperAgers, שהיכולות הקוגניטיביות שלהם דומות לאלה של אנשים צעירים מהם בכשלושה עשורים.
הצוות בחן 77 מוחות שנתרמו לאחר המוות של SuperAgers. בחלק מהמוחות נמצאו חלבוני עמילואיד וטאו הקשורים למחלת אלצהיימר, ובאחרים לא נמצאה פתולוגיה כזו. ממצא זה הוביל לזיהוי שני מנגנונים אפשריים: עמידות, שבה הפלאקים והסבכים אינם נוצרים כלל, וחוסן, שבו הם נוצרים אך אינם פוגעים בתפקוד המוח.
SuperAgers מאופיינים בביצועים חריגים במבחני זיכרון, עם ציון של 9 לפחות מתוך 15 במבחני שליפה מאוחרת של מילים, רמה הדומה לזו של בני 50 ו-60. הדמיות מוח מראות הידלדלות מינימלית של קליפת המוח, ואצל חלקם אזור במוח המכונה anterior cingulate cortex עבה אף יותר משל אנשים צעירים יותר.
נמצאו גם כמויות גבוהות יותר של נוירונים בשם נוירוני "von economo", הקשורים להתנהגות חברתית, ונוירונים גדולים יותר באזור המוכנה "הקורטקס האנטורהינלי" החיוני לזיכרון. מאפיין בולט במיוחד הוא אורח חיים חברתי פעיל, בעוד שהרגלי הפעילות הגופנית משתנים מאוד בין המשתתפים.
״באמת מה שמצאנו במוחותיהם הוא מטלטל עבורנו״, הסבירה ד״ר סנדרה ויינטרוב, פרופסור לפסיכיאטריה ומדעי ההתנהגות ב-Northwestern. ד״ר תמר גפן, פרופסור חבר ומנהלת המעבדה לנוירופסיכולוגיה טרנסלציונית, הדגישה את חשיבות תרומת המוח למחקר ואמרה שהיא תמיד מופתעת מכך שתרומה כזו מאפשרת תגליות זמן רב לאחר המוות.
מאז שנת 2000 השתתפו בתוכנית 290 אנשים בהערכה ארוכת טווח, הכוללת בדיקות שנתיות לצד ניתוח מוח לאחר המוות. הגילוי שקיימים שני סוגים של SuperAgers, עמידים וחסונים, מערער על ההנחה הקודמת שהזדקנות קוגניטיבית בריאה דורשת היעדר מוחלט של פתולוגיה הקשורה לאלצהיימר.
