משבר האקלים

דו"ח אקלים חדש מעורר דרישה לשינוי בתחום הבריאות

סדרת מאמרים ב-Lancet מתארת את הנזק הבריאותי הנגרם בטמפרטורות קיצוניות, ואת השינויים שמערכת הבריאות צריכה לבצע כדי להתמודד איתם

התחממות גלובלית. אילוסטרציה

בעקבות ההתראה של האו"ם על מצב חירום אקלימי והתחזיות שהמצב יחמיר בעשורים הקרובים, מומחי בריאות ברחבי העולם קראו לממשלות ולתעשייה להכין מערכות רפואיות לאסונות טבע ולקצץ בפליטת גזי חממה. דו"ח האו"ם בנושא שינויי אקלים (IPCC) מצא כי הטמפרטורות בכדור הארץ עלו לרמה כזאת שאין דרך למנוע ממזג האוויר הקיצוני להחמיר ב -30 השנים הבאות.

מספר קבוצות וחברות רפואיות בארה"ב קראו לממשלה הפדרלית ליישם מדיניות שתפחית את פליטת גזי החממה. שישים ארגוני בריאות – כולל איגוד הריאות האמריקאי, איגוד הלב האמריקאי והאיגוד הפסיכולוגי האמריקאי – חתמו על מכתב הדורש מהקונגרס לכלול חבילה שתצמצם את פליטת גזי החממה במחצית עד שנת 2030 במסגרת מאמצי החקיקה הנוכחיים בנושא תשתיות.

על פי דו"ח האו"ם, שריפת דלקים מאובנים הובילה במידה רבה את העלייה בטמפרטורות במאה השנים האחרונות. אמנם עצירה מוחלטת של פליטת הפחמן עשויה לעצור מגמה זו בשנת 2050, אך הצפי הוא שההתחממות הגלובלית הכוללת תעלה ל-1.5 מעלות צלזיוס בשנים הקרובות, וכתוצאה מכך מזג אוויר יהפוך לקיצוני יותר.

מומחי בריאות הציבור קראו לממשל הפדרלי והמקומי להתמקד בהפחתת פליטות פחמן והגנה על אוכלוסיות מפני אסונות טבע שיבואו, והדגישו את הקשר ההדוק בין שינוי האקלים לעבודתם של שירותי הבריאות, אשר עלולים להיות מושבתים על ידי מזג אוויר קיצוני כגון גלי חום, שריפות והוריקנים. אירועים אלה ישפיעו גם על תשתית מערכת הבריאות, שרשרת האספקה ​​הרפואית ונגישות המטופלים לטיפול.

לפי המכתב, הקהילה הרפואית צריכה גם היא לבדוק את פליטת גזי החממה בתעשיית הבריאות ולעמוד ביעד הברור של אפס פליטות, למשל על ידי רכישת ציוד רפואי בר קיימא. נתונים מראים שפליטת גזי החממה של מערכת הבריאות בארה"ב עלתה במהלך העשור האחרון, ותרמה ל-8.5% מסך הפליטות בפריסה ארצית. לפי דו"ח שפורסם השנה אם תעשיית הבריאות הגלובלית היתה מדינה, היא היתה המדינה החמישית בעולם בזיהום גזי חממה. המלצות הארגונים כוללות שימוש במקורות אנרגיה מתחדשים לגיבוי, הקמת מתקנים המיועדים להצפות או לרוחות עזות, והכנת תכניות חירום למזג אוויר קיצוני על מנת לתת טיפול הולם בעת הצורך.

הארגונים גם קראו ליוזמות מדיניות להפחתת זיהום אוויר, כולל 100% אנרגיה מתחדשת עד שנת 2035, תמריצי מס אנרגיה נקיים ארוכי טווח, שימוש בכלי רכב שאינם פולטים גזי חממה, והתחייבות לסיוע  לקהילות שנפגעו באופן לא פרופורציונלי מהזיהום.

מאמר המערכת של כתב העת Lancet הוקדש גם הוא לבריאות בתנאי טמפרטורה קיצוניים. הוא מזכיר את השריפות וגלי החום הקטלניים באירופה ובארצות הברית. מספר מאמרים בגיליון אוגוסט של כתב העת עוסקים בהשלכות הבריאותיות של אקלים חם יותר ובדרכי ההתנהלות בחום קיצוני.

אחד המחקרים שפרסם כתב העת הוא הניתוח המקיף הראשון על השפעת הטמפרטורה על התמותה ברחבי העולם. ניתוח נתונים של 65 מיליון מקרי מוות ואומדני טמפרטורה בתשע ארצות מצביע על כך שחום וקור קיצוניים קשורים ל-17 גורמי מוות – בעיקר מחלות לב או מחלות מטבוליות, אך גם על התאבדות וכמה סוגים של פציעות. המחברים מעריכים כי 1.7 מיליון מקרי מוות ברחבי העולם בשנת 2019 היו קשורים לחום או קור קיצוניים (מהם 356,00 מקרי מוות היו קשורים לחום). למרות שהערכות גלובליות אלה נושאות אי ודאות מובנית, המחקר מראה את חשיבות הטמפרטורה כגורם סיכון בריאותי עולמי, ומספק נתונים יקרי ערך שיסייעו לקובעי המדיניות ואחרים בתכנון התערבויות.

מחקרים אחר שפורסמו בגיליון של אוגוסט הוא על האופן שבו חום משפיע ישירות על גוף האדם (התייבשות או מאמץ לב וכלי דם) ואמצעי מניעה ותגובה יעילים לחום קיצוניים. אחת ההתערבויות העיקריות המוזכרות הן הצורך בקירור בן קיימא ובמחיר סביר שאינו מגביר עוד יותר את פליטת גזי החממה או מחריף את אי השוויון הקיים. לדוגמה, למרות היתרונות הבריאותיים המיידיים של מיזוג אוויר ושכיחותו הגוברת בעולם, זהו פתרון לחום קיצוני שאינו בר קיימא שכן הוא תורם לזיהום אוויר, פליטת גזי חממה ויצירת איי חום עירוניים. בנוסף, האנשים שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר מחום קיצוני אינם יכולים לשלם עבור מיזוג אוויר, מה שמרחיב את אי השוויון ומעניש את מי שלרוב תורם פחות לשינוי האקלים. מסקנת המחקר היא שיש לתת עדיפות לאסטרטגיות המבוססות על ראיות המתמקדות בקירור הפרט, כגון שימוש במאווררים המונעים על ידי סוללות, ולא רק בקירור האוויר שמסביב.

שנית, הצבת הבריאות במרכז המדיניות והתכנון יכולה לספק יתרונות מעבר להורדת הנטל הקשור בחום. מכיוון שלחום קיצוני יש השפעות גדולות יותר על בריאותם של אנשים בסביבות עירוניות, שטחים ירוקים הם בעלי חשיבות מכרעת לקירור בערים, אך גם מספקים יתרונות משותפים: הם מפחיתים את החשיפה לזיהום אוויר ורעש, מפיגים מתח, מספקים מסגרת לאינטראקציה חברתית ופעילות גופנית והפחתת פחמן.

כדי להפחית את ההשפעות של חום קיצוני על אנשים ואוכלוסיות חלשות, כמה ממשלות אימצו תוכניות פעולה לאומיות או מקומיות לבריאות החום. עם זאת, התוכניות משתנות מאוד והיישום אינו אחיד. מתקני בריאות רבים אינם מוכנים. אם התשתית הפיזית שלהם נכשלת בגלל התחממות יתר, היכולת לטפל בחולים שנפגעו מחום קיצוני עלולה להיפגע בעת הצורך ביותר. כל המדינות, הקהילות והמוסדות המקומיים צריכים לאמץ תוכניות פעולה יעילות לבריאות החום המותאמות לתנאים המקומיים.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00