בדרך כלל, ההמלצה הרפואית המקובלת משלבת פעילות גופנית עם הגבלת מזונות שומניים, או לפחות עתירי קלוריות. אימון גופני עוזר לחזק את הלב, לבנות שרירים ולשפר את יכולת הגוף לספוג ולנצל חמצן לייצור אנרגיה. יכולת זו נחשבת לאחד המדדים האמינים ביותר לבריאות ולאריכות חיים.
אלא שאנשים עם רמות סוכר גבוהות בדם לרוב מפסידים חלק מהיתרונות הללו. הסוכר הגבוה מגביר את הסיכון למחלות לב וכליות, ויכול לפגוע ביכולת השרירים לשפר את קליטת החמצן בזמן פעילות גופנית.
מחקר שפורסם בכתב העת Nature Communications ונערך בהובלת ד״ר שרה לסרד, חוקרת רפואת ספורט, בחן כיצד תזונה משפיעה על התגובה לאימונים. הצוות מצא שעכברים שהוזנו בדיאטה קטוגנית עשירה בשומן חוו ירידה ברמות הסוכר בדם, וגופם הפך מגיב יותר לפעילות גופנית.
עם זאת, חשוב לציין שעוד מוקדם להסיק מסקנות ממחקר זה, שכן הוא בוצע על עכברים ולא בחן היבטים ארוכי טווח של הדיאטה. אמנם דיאטה קטוגנית היא דיאטה שנויה במחלוקת ולא ברור כמה צריכה של דיאטה זו היא בריאה לטווח הארוך, אך המחקר הראה תוצאות מפתיעות. לסרד תיארה כי לאחר שבוע בלבד של דיאטה קטוגנית, רמות הסוכר בדם של העכברים חזרו לנורמה לחלוטין, כאילו לא היו חולי סוכרת כלל. עם הזמן, הדיאטה גרמה לשינוי מבני בשרירים, שהפכו יותר חמצוניים והגיבו טוב יותר לאימוני סיבולת.
הדיאטה הקטוגנית מבוססת על צריכת שומן גבוהה והגבלה חדה של פחמימות. במצב כזה הגוף עובר לשריפת שומן במקום סוכר כמקור אנרגיה עיקרי, מצב מטבולי הנקרא קטוזיס. למרות הוויכוח הציבורי סביבה, הדיאטה הזו הראתה יתרונות מסוימים במצבים מסוימים כמו אפילפסיה, ומעניין לציין שלפני גילוי האינסולין בשנות העשרים של המאה הקודמת, רופאים השתמשו בגישה דומה כדי לטפל בסוכרת. ניכר שמחקר נוסף צריך להתבצע לפני שקופצים למסקנות בנושא, אך מחקר זה מגלה אופק מעניין למחקר נוסף בנושא.
במחקר הנוכחי, עכברים שאכלו דיאטה עשירה בשומן ודלה בפחמימות ורצו באופן קבוע על גלגל ריצה פיתחו יותר סיבי שריר איטיים, הקשורים ליכולת סיבולת גבוהה יותר. הגוף שלהם ניצל חמצן ביעילות רבה יותר, סימן לכושר אירובי משופר. לסרד מדגישה שהשיפור הבריאותי הגדול ביותר מושג כשמשלבים תזונה מתאימה עם פעילות גופנית, במקום להתייחס אליהן כשתי אסטרטגיות נפרדות.
