אנשים שחיים באזורים עם מצוקות חברתיות וסביבתיות עשויים להיות בסיכון מוגבר עד פי שניים לפתח מחלות לב ושבץ, על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Journal of the American Heart Association, כתב עת של איגוד הלב האמריקאי.
במחקר זה, מצוקות סביבתיות הוגדרו בין היתר כזיהום אוויר ומים, אתרים סביבתיים שעלולים להיות מסוכנים או רעילים, מספר קטן מדי של גינות ציבוריות, כבישים עמוסים, מסילות רכבת או שדות תעופה. מצוקות חברתיות הוגדרו כמעמד של מיעוט גזעי ואתני; גורמים חברתיים-כלכליים כגון רמת הכנסה, השכלה ותעסוקה; מצב דיור; וגישה לאינטרנט ולשירותי בריאות.
"המחקר שלנו הוא אחד הראשונים שבחן את ההשפעה של גורמים חברתיים וסביבתיים כאחד בשילוב ובחן את יחסי הגומלין המורכבים ביניהם", אמר המחבר הבכיר של המחקר, ד"ר סרג'ו גנטרה, קרדיולוג וסגן יו"ר במחלקה לרפואה למחקר בבית החולים והמרכז הרפואי לאהי בברלינגטון, מסצ'וסטס.
הניתוח מצא כי לאנשים שגרו בשכונות עם מצוקה סביבתית גבוהה שיעור העורקים החסומים היה גבוה פי 1.6, ושיעורי השבץ היו יותר מפי שניים בהשוואה לאנשים שגרו בשכונות שהוגדרו עם מצוקה סביבתית נמוכה. גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם היו גבוהים יותר באזורים הפגיעים ביותר מבחינה סביבתית וחברתית כאחד, עם שיעור כפול של סוכרת מסוג 2, שיעורים גבוהים פי 1.8 של מחלת כליות כרונית ושכיחות גבוהה פי 1.5 של לחץ דם גבוה והשמנת יתר.
בנוסף, מתוצאות המחקר עלה כי כ-30% מכלל תושבי ארה"ב הם בגילאי 18-44, ו-21% מהמבוגרים השחורים ורוב המבוגרים ההיספנים התגוררו במקומות עם מפגעים סביבתיים משמעותיים – באופן מדאיג.
