תרופות מקבוצת הסטטינים הן תרופות להפחתת רמת השומנים בדם, וביכולתן להאט את התקדמות מחלת האלצהיימר, לפחות עבור חלק מהחולים. זוהי תוצאה של מחקר חדש בראשות מכון קרולינסקה שפורסם בכתב העת Alzheimer Research and Therapy. לצד ממצא זה, החוקרים זהירים בפרשנויות שלהם ורואים בתוצאות צעד ראשון במסע מחקרי שעשוי בסופו של דבר לספק את התשובה.
המחקר החדש מראה כי אנשים עם דמנציה מסוג אלצהיימר הידרדרו לאט יותר בתפקודים הקוגניטיביים שלהם אם הם טופלו גם בסטטינים להורדת רמות השומנים בדם, בהשוואה לאלה שלא טופלו. עם זאת, המחקר הוא מחקר תצפיתי שבו החוקרים השוו נתונים על החולים מרישום קודם ולכן אינם יכולים לענות אם אכן קיים קשר סיבתי והחוקרים זהירים בפרשנותם.
"אנשים עם דמנציה מסוג אלצהיימר שטופלו בסטטינים היו בעלי התפתחות קוגניטיבית טובה יותר לאורך זמן. תוצאות המחקר אינן אומרות שיש לנו כעת ראיות לכך שאנשים עם דמנציה צריכים להיות מטופלים עם סטטינים, אבל מצד שני, אנחנו לא רואים שום עדות לכך שזה טיפול שאינו מומלץ. לכן, אם אדם זקוק לסטטינים לאיזון שומנים גבוהים בדם, אבחנה של דמנציה אינה אינדיקציה להפסקת הטיפול", אומרת שרה גרסיה-פטצ'ק, דוקטורנטית למדעי המוח ועוזרת פרופסור במחלקה לנוירוביולוגיה, מדעי הטיפול והחברה, ומובילת המחקר של המחקר הנוכחי.
הסיבה שהיא מדגישה את בטיחות התרופה בטיפול בחולים עם דמנציה היא שסטטינים נחשדו בתחילה כגורמים לבלבול בחולים עם דמנציה, ולכן הייתה התנגדות מסוימת לרישום סטטינים לחולים אלה.
