נשים רבות אשר מתמודדות עם סרטן השד ועוברות ניתוחים להסרת גידולים, בוחרות בהמשך לעבור הליכים לשחזור השד. אחד הכלים המרכזיים והחשובים ביותר כיום בתחום זה הוא שימוש בשומן עצמי לשחזור שד. עם זאת, במשך זמן רב ריחפה עננה של דאגה סביב הבטיחות האונקולוגית של הליך זה. השאלה המרכזית הייתה האם העברת שומן לרקמת השד לאחר הסרת גידול סרטני עלולה בדרך כלשהי לעודד חזרה של המחלה, התפתחות גרורות, או להשפיע לרעה על סיכויי ההישרדות של המטופלות.
כדי לענות על שאלה קריטית זו, נערך מחקר מקיף אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת Annals of Plastic Surgery. החוקרים, סטרונג ועמיתיו, בחנו נתונים של אלפי מטופלות במטרה להבין את ההשפעה ארוכת הטווח של הליכים אלו.
המחקר התבסס על נתונים היסטוריים בין השנים 2001 עד 2018. הוא כלל מטופלות בעלות ביטוח פרטי אשר אובחנו עם סרטן השד ועברו ניתוח לשחזור השד לאחר כריתה חלקית של גוש סרטני או לאחר כריתת שד מלאה. בסך הכל, אותרו 4,709 נשים שעברו הליכי שחזור, ומתוכן 368 נשים עברו בנוסף גם תהליך של הזרקת שומן עצמי.
כדי להבטיח שההשוואה תהיה מדויקת ואמינה ככל האפשר, החוקרים השתמשו בשיטה סטטיסטית מתקדמת של התאמת ציוני נטייה. משמעות הדבר היא שכל מטופלת שעברה הזרקת שומן הושוותה למטופלת אחרת שלא עברה את ההליך, אך בעלת גורמי סיכון רפואיים נמדדים דומים. בדרך זו איזנו החוקרים את גורמי הסיכון הנמדדים כדי לצמצם הטיית בחירה, ובחנו את ההתפתחות הרפואית של הנשים, כולל הופעת גרורות או מקרי תמותה, במשך תקופת מעקב ארוכה שהגיעה עד לחמש עשרה שנים לאחר הניתוח.
התוצאות מעודדות במיוחד ומהוות בשורה של ממש עבור המטופלות. נמצא כי הזרקת שומן לא העלתה את הסיכון להתפתחות של גרורות בבלוטות הלימפה. למעשה, שיעור הגרורות עמד על 9.7 אחוזים בקרב קבוצת מוזרקות השומן, לעומת 11.4 אחוזים בקבוצת הביקורת. גם בבחינת גרורות מרוחקות, לא נמצא סיכון מוגבר, כאשר 9.1 אחוזים מהנשים שעברו הזרקת שומן פיתחו אותן בהשוואה לשיעור של 10.5 אחוזים בקרב אלו שלא עברו את ההליך. בנוסף, לא נרשמה כל עלייה בסיכון לתמותה מכל סיבה שהיא, עם שיעור של 3.9 אחוזים בלבד בקבוצת השומן מול 6.6 אחוזים בקבוצה השנייה.
המסקנה של המחקר היא כי הזרקת שומן עצמי במסגרת שחזור שד לא נמצאה קשורה לעלייה בסיכון לגרורות או לתמותה.
