במחקר אשר ממצאיו פורסמו בכתב העת 'Rheumatology', מטרת החוקרים הייתה לקבוע את השפעתה של תוכנית רב-מקצועית ממוקדת לאורח החיים בחולי דלקת מפרקים שגרונית עם פעילות מחלה נמוכה-בינונית.
לצורך כך, החוקרים במחקר ערכו ניסוי אקראי ומבוקר עם זרוע מקבילה. במסגרת המחקר הוקצו חולי דלקת מפרקים שגרונית לקבוצת ההתערבות או הביקורת. קבוצת ההתערבות עקבה אחר תוכנית אורח חיים למשך 16 שבועות המבוססת על תזונה מבוססת מזון מלא מהצומח, פעילות גופנית וניהול מתחים. קבוצת הביקורת קיבלה טיפול רגיל. הטיפול התרופתי נשמר באופן יציב 3 חודשים טרם הניסוי ובמהלכו, במידת האפשר.
השערת החוקרים הייתה כי ההתערבות תוריד את פעילות המחלה. במסגרת המחקר נערכה הקצאה אקראית על 83 מטופלים בסך הכל, כאשר 77 מתוכם השלימו את המחקר. הרכב המשתתפים כלל 92% נשים, והגיל הממוצע היה 55 שנים. ערך ה-BMI הממוצע היה 26. לאחר 16 שבועות קבוצת ההתערבות התאפיינה עם שיפור ממוצע של 0.9 נקודות במדד ה-DAS28 לעומת קבוצת הביקורת. ההתערבות הובילה לירידה גדולה יותר במשקל הגוף (הפרש 3.9- קילוגרמים), מסת השומן (2.8- קילוגרמים), היקף המותניים (3- סנטימטרים), ה-HbA1c (1.3- מילימול/מול) והליפופרוטאינים בצפיפות נמוכה (0.32- מילימול/ליטר). עם זאת, לא נצפה שינוי במדדי התוצא שדווחו על ידי המטופלים, בלחץ הדם, ובערכי הגלוקוז והשומנים האחרים.
לסיכום, בחולי דלקת מפרקים שגרונית עם פעילות מחלה נמוכה-בינונית, התוכנית הרב-מקצועית אשר מתמקדת באורח חיים ומשכה 16 שבועות הובילה להפחתה מובהקת בפעילות המחלה, וזאת נוסף לשיפור המצב המטבולי.
