עישון, לחץ דם גבוה, רמות שומנים גבוהות בדם ומחלות לב. כמעט מחצית מכלל מקרי הדמנציה (מחלת השיטיון, בה ישנה הידרדרות חמורה בתפקוד הקוגנטיבי) עשויים להיות קשורים לגורמי סיכון מסוג זה, שעל חלקם בני אדם עשויים להשפיע. הגיל והגנטיקה אומנם ממלאים תפקיד מפתח בתהליך התפתחות המחלה, אך העבודה שנערכה באוניברסיטת לונד בשוודיה מזהה כיצד גורמי סיכון ספציפיים קשורים למחלת האלצהיימר ולדמנציה וסקולרית (שיטיון הנגרם מפגיעה בכלי הדם במוח), שתי הסיבות הנפוצות ביותר למצב זה.
הסיכון של אדם לפתח דמנציה מעוצב בחלקו על ידי גורמים שלא ניתן לשנות. עם זאת, השפעות אחרות עשויות להיות ניתנות לשינוי, כגון עישון, מחלות לב וכלי דם, שומנים גבוהים בדם, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, אובדן שמיעה ולחץ דם גבוה. דמנציה אינה מחלה בודדת, אלא אוסף של תסמינים שיכולים לנבוע ממספר הפרעות שונות, ולכן גם גורמי הסיכון עשויים להשתנות בהתאם לגורם הבסיסי.
המחקר כלל כ-500 משתתפים בגיל ממוצע של 65, והראה כי רוב הגורמים הניתנים לשינוי, בהם עישון, מחלות לב, שומנים גבוהים בדם ולחץ דם גבוה, נמצאו קשורים לנזק לכלי הדם במוח. ״ראינו שרוב גורמי הסיכון הניתנים לשינוי היו קשורים לנזק לכלי הדם במוח ולהצטברות מהירה יותר של מה שמכונה שינויים בחומר הלבן. נזק זה פוגע בתפקוד כלי הדם ומוביל לנזק מוחי וסקולרי, ובסופו של דבר עלול להוביל לדמנציה וסקולרית,״ אומרת איזבל גלאנס, חוקרת באוניברסיטת לונד. בנוסף, החוקרים זיהו קשרים אפשריים לחלבוני מחלת האלצהיימר. מחלת הסוכרת נמצאה קשורה להצטברות מוגברת של חלבון עמילואיד בטא, בעוד שלאנשים בעלי מדד מסת גוף (BMI) נמוך יותר הייתה הצטברות מהירה יותר של חלבון טאו. גלאנס מציינת כי ממצאים אלו דורשים בירור נוסף במחקרים עתידיים.
