אנשים רבים מצפים שהזיכרון שלהם ידעך כחלק טבעי מתהליך ההזדקנות. עם זאת, ישנם מבוגרים, המכונים סופר-אייג׳רס (קשישים בעלי יכולות זיכרון יוצאות דופן), אשר מגיעים לשנות השמונים והתשעים לחייהם עם יכולות זיכרון שמשתוות או אפילו עולות על אלו של אנשים בשנות החמישים והשישים לחייהם.
מדענים הקדישו כמעט עשרים שנה לזיהוי התכונות הביולוגיות, העצביות והפסיכולוגיות-חברתיות שקשורות לאותם קשישים ייחודיים. אולם, שאלה מרכזית אחת נותרה ללא מענה ברור: האם סופר-אייג׳רס הם פשוט אנשים שירשו סיכון גנטי נמוך במיוחד לפתח את מחלת האלצהיימר?
דוקטור אמילי רוגלסקי, מנהלת המרכז לחקר הזדקנות בריאה ואלצהיימר (HAARC) באוניברסיטת שיקגו, שהגדירה את המונח סופר-אייג׳רס בשנת 2008 ומאז חוקרת את האוכלוסייה הזו, אומרת: ״אם זה היה נכון, זיהוי של סופר-אייג׳רס היה יכול להיות פשוט כמו ביצוע בדיקה גנטית, במקום ההערכות הקוגניטיביות המקיפות שאנחנו משתמשים בהן כיום״.
כדי לבחון את האפשרות הזו, החוקרים ניתחו את קבוצות המעקב הגדולות ביותר של סופר-אייג׳רס שנחקרו אי פעם, בעזרת המדדים החדישים ביותר לסיכון גנטי לאלצהיימר. התוצאות, שפורסמו בכתב העת Alzheimer's Research & Therapy, מצביעות על כך שזיכרון יוצא דופן בגיל מבוגר אינו יכול להיות מוסבר אך ורק על ידי סיכון תורשתי נמוך למחלה. הממצאים הללו מדגישים את הצורך לחקור את מנגנוני ההגנה הפנימיים שעשויים לעזור לאנשים מסוימים לשמור על יכולות שכליות חזקות באופן חריג.
חוקרים ממרכז HAARC וממכון המחקר TGen, שהוא חלק מארגון סיטי אוף הופ, בחנו קבוצה מגוונת שגויסה מחמישה אזורים שונים בארצות הברית ובקנדה. המחקר כלל 142 סופר-אייג׳רס ו-89 מבוגרים עם ביצועים שכליים ממוצעים.
באמצעות דגימות של DNA (החומר התורשתי הנמצא בתאים) שהופק מדם, הצוות ניתח את הגן APOE (גן המהווה את גורם הסיכון הגנטי המוכר החזק ביותר לאלצהיימר). בנוסף, הם חישבו שלושה ציוני סיכון פוליגניים (מדדים מורכבים המשלבים אלפי משתנים גנטיים שקשורים לסיכון תורשתי לאלצהיימר).
התוצאות אתגרו באופן ישיר את הרעיון שקשישים אלו מוגנים פשוט מפני שהם נושאים פחות וריאנטים גנטיים הקשורים לסיכון לאלצהיימר. החוקרים לא הצליחו להבדיל בין סופר-אייג׳רס לבין מבוגרים בעלי קוגניציה ממוצעת על סמך הגן APOE או על סמך ציוני הסיכון הפוליגניים. על פי מסקנת החוקרים, זיכרון יוצא דופן של אדם בשנות השמונים לחייו לא נראה כנובע מכך שיש לו סיכון תורשתי נמוך בצורה יוצאת דופן למחלת האלצהיימר.
