המיטוכונדריה מוכרות בעיקר כמבנים המייצרים את האנרגיה בתוך התאים, אך מדענים מבינים יותר ויותר שהן גם משחררות אותות כימיים המשפיעים על חילוף החומרים, על דלקות, על תגובות ללחץ ועל הזדקנות. החוקרים מצאו כי מבוגרים שהקפידו על תזונה ים תיכונית ברמה הגבוהה ביותר, היו בעלי רמות גבוהות יותר בדם של שני חלבונים זעירים מיטוכונדריאליים בשם הומאנין ושמוס. שני החלבונים נקשרו בעבר להגנה מפני מחלות לב וכלי דם ומפני ניוון עצבי (אובדן הדרגתי של תפקוד תאי עצב, המתרחש במצבים כמו מחלת אלצהיימר).
המחקר, שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition, הובל על ידי רוברטו ויצ'יננזה. ״המיקרו-חלבונים האלה עשויים לשמש כשליחים מולקולריים שמתרגמים את מה שאנחנו אוכלים לאופן שבו התאים שלנו מתפקדים ומזדקנים״, אמר ויצ'יננזה. ״זהו מסלול ביולוגי חדש שעוזר להסביר מדוע התזונה הים תיכונית כל כך עוצמתית״.
התזונה הים תיכונית שמה דגש מיוחד על שמן זית, דגים, קטניות, פירות, ירקות, דגנים מלאים ומזונות אחרים שעברו עיבוד מינימלי, ומגבילה פחמימות מזוקקות. עשרות שנות מחקר קשרו את דפוס האכילה הזה לסיכון נמוך יותר למחלות לב, סוכרת מסוג 2, ירידה קוגניטיבית ומוות מוקדם, אך התהליכים התאיים המסבירים זאת נותרו בחלקם תעלומה.
במחקר החדש, הצוות בחן דגימות דם ממבוגרים ששמרו על התזונה הים תיכונית במידות שונות. למשתתפים שהקפידו ביותר היו ריכוזים גבוהים משמעותית של הומאנין ושמוס. בנוסף, היו להם מדדים נמוכים יותר של עקה חמצונית (נזק תאי הנגרם כאשר מולקולות לא יציבות מכריעות את מערכות ההגנה של הגוף). הממצאים מצביעים על כך שחלקים ספציפיים בתזונה עשויים לתרום באופן שונה לבריאות המיטוכונדריה. צריכה גבוהה של שמן זית, דגים וקטניות נמצאה קשורה לרמות מוגברות של הומאנין, בעוד ששמן זית וצריכה נמוכה של פחמימות מזוקקות נקשרו לרמות גבוהות של שמוס.
פנחס כהן, דיקן בית הספר לגרונטולוגיה והמחבר הבכיר של המחקר, ציין: ״הממצאים האלה מציעים שרכיבים ספציפיים בתזונה הים תיכונית עשויים להשפיע ישירות על הביולוגיה של המיטוכונדריה. הומאנין ושמוס יכולים לשמש כסמנים ביולוגיים להקפדה על התזונה הים תיכונית ולהיות בעלי משמעות קלינית״. רמות החלבונים יוכלו לעזור למדוד עד כמה הגוף מגיב לתזונה.
