רובנו מניחים שאובדן שמיעה מגיע לאט ובשקט, פשוט כחלק מההזדקנות. אבל אחד הסימנים המוקדמים ביותר עשוי להיות דווקא משהו לא צפוי: צליל מתמשך של צלצול, זמזום או רחש שאיש מלבדכם אינו שומע, מצב המכונה "טינטון".
לפי מרכזי הבקרה למחלות בארצות הברית, כ-13 אחוזים מהמבוגרים מתקשים בשמיעה, ובקרב בני 65 ומעלה המספר עולה ל-27 אחוזים. כ-10 אחוזים מהמבוגרים חווים גם את אותו טינטון, צלצול או זמזום באוזניים, שלעיתים קרובות נגרם ללא סיבה ברורה. ד״ר ג׳קי פרייס, אודיולוגית ממרכז האף אוזן גרון של אוניברסיטת פן מסבירה כי ״אי אפשר לעצור את ההזדקנות, אבל אפשר לנקוט צעדים כדי לשמר את השמיעה ולהפחית את הסיכון.״
טינטון הוא תחושה של צליל או רעש בלי מקור חיצוני אמיתי שעושה את אותו הרעש, כלומר, הצלילים אינם מגיעים מהסביבה, אלא נובעים מבעיית תקשורת בין האוזניים למוח. התהליך מתחיל לרוב בשבלול שבאוזן הפנימית, שבו תאי שיער זעירים ממירים רעידות קול לאותות המגיעים למוח. כשתאים עדינים אלה נפגעים, הם כבר אינם מעבירים מידע כראוי, והתקשורת מתעוותת ונוצר רעש.
ההשפעות עלולות לחרוג מהשמיעה עצמה. אובדן שמיעה וטינטון נקשרו לבעיות בשינה, בריכוז וביחסים בין אישיים. מחקרים מצביעים גם על כך שהם עשויים לתרום לדעיכה קוגניטיבית מהירה יותר, לסיכון גבוה יותר לדיכאון ולסבירות מוגברת לנפילות.
אחת הדרכים היעילות ביותר להפחית את הסיכון לנזק היא להגביל חשיפה לרעש חזק. פרייס ממליצה להשתמש באמצעי הגנה לאוזניים (כמו אטמי אוזניים) בכל פעם שעוצמת הקול עולה על 85 דציבלים, למשל בהופעות, באירועי ספורט, בעת צפייה בזיקוקים ובשימוש בכלי עבודה חשמליים.
