לבני אדם יש 23 זוגות של כרומוזומים "הומולוגיים", או במילים אחרות – תואמים, בכל אחד מתאי הגוף. הם מכילים עותק אחד שמקורו אימהי ועותר נוסף שמקורו אבהי. בשלב מוקדם בתהליך יצירת תאי מין כמו זרע או ביצית, זוגות הכרומוזומים ההומולוגיים מסתדרים אחד מול השני. במצב זה, הם יכולים להחליף ביניהם חלקים קטנים של מידע גנטי לפני שיתחלקו באופן שווה לכל אחד משני תאי הבת.
"אם זה משתבש, יהיה מספר שגוי של כרומוזומים בביציות או בזרע", אמר פרופסור ניל האנטר מאוניברסיטת קליפורניה שהוביל את המחקר. "זה יכול לגרום לאי פריון, הפלה או למחלה גנטית ביילוד."
בגברים, תאי זרע נוצרים במלואם ומשלימים את תהליך החלוקה התאית. אצל נשים לעומת זאת, תאי הביצית נוצרים בשחלה העוברית, ועוצרים את התפתחותם לאחר השחלוף הגנטי בין הכרומוזומים ההומולוגיים. כלומר, הם משהים את סיום החלוקה למשך עשרות שנים. רק בהגעה לבגרות מינית, כאשר יתרחש תהליך שנקרא "ביוץ" יעברו התאים לשלב הבא בחלוקה התאית.
פרופסור האנטר מציין כי שמירה על התאים בשלב השחלוף הגנטי במשך שנים כה רבות באישה אינו משימה פשוטה. אם כרומוזומים הומולוגיים לא מחוברים אחד לשני במיקום אחד לפחות – הם עלולים לאבד את הקשר בניהם, מה שעשוי להוביל לחלוקה לא שווה בין תאי הבת.
במחקרם שפורסם בכתב העת Nature, מספרים החוקרים כיצד באמצעות מודל של שמרים במעבדה, הצליחו לזהות עשרות חלבונים מרכזיים שמשתתפים בשמירה על הקשר בין הכרומוזומים ההומולוגיים למשך עשרות שנים באישה. כעת, הם מקווים שממצאים אלו יוכלו לסייע לפתח טיפולי פריון חדישים שעשויים למנוע פגמים גנטיים בעוברים.
