חדשות

התקדמות בפיתוח חיסון HIV

וצאות מבטיחות בניסוי קליני ראשון של החיסון; החברה המפתחת אותו תשתמש בטכנולוגיית mRNA של מודרנה כדי להאיץ את קצב פיתוחו

בקבוקוני חיסונים. אילוסטרציה

יותר מ-60 שנה אחרי הופעת המקרה הידוע הראשון של HIV בבני אדם, ו-40 שנה לאחר התפרצות מגיפת ה-HIV/איידס הקטלנית בעולם, נראה שיש חיסון באופק.

מדענים מארגון חיסון האיידס הבינלאומי (IAVI) וחברת Scripps Research ביצעו את הניסוי הקליני הראשון בחיסון, ונתנו ל-48 משתתפים שתי מנות של המועמד לחיסון או פלצבו במרווח של חודשיים. התוצאות הראו שבקרב 97% מהמחוסנים, החיסון גרם למערכת החיסונית שלהם לייצר תאי B אימונוגלובולין (IgG) -G וזהו צעד ראשון לייצור נוגדנים נדירים אך חזקים הנדרשים להגנה מפני זנים שונים של HIV.

IAVI ו-Scripps Research הודיעו כי ישתפו פעולה עם מודרנה, יצרנית חיסון קורונה המבוסס על טכנולוגיית mRNA, כדי להשתמש בטכנולוגיה זו להאיץ את פיתוח החיסון נגד איידס.

כ-75.7 מיליון אנשים ברחבי העולם נדבקו בנגיף HIV מאז תחילת מגיפת האיידס, ו-32.7 מיליון מתו. למרות שמקרי המוות נמוכים בהרבה כעת (כ-38 מיליון איש חיים כיום עם הנגיף), ההערכה היא שמאות אלפי אנשים מתים כל שנה ממחלות הקשורות לנגיף.

קיימים טיפולים אנטי-ויראליים יעילים ביותר ל-HIV, אך אלה החיים עם הנגיף חייבים ליטול אותם למשך שארית חייהם, ויש לנגיף השפעות בריאותיות ארוכות טווח וחמורות. פיתוח חיסון ל-HIV הוא אתגר משמעותי כי הנגיף משכפל את עצמו תוך פחות מ-24 שעות ומייצר מוטציות בקצב מהיר מאוד. הסיבה שהוא כה קטלני היא שהוא מכוון ישירות למערכת החיסון, ומחסל את אותם תאים המשמשים בדרך כלל כקו ההגנה העיקרי של הגוף.

בנוסף, רוב שטח הנגיף מצופה בצפיפות במולקולות סוכר שאינן מפעילות תגובה חיסונית, והחלקים שכן הנחשפים משתנים בקצב מהיר בשל המוטציות הרבות. כמו ב-SARS-CoV-2, נגיף קורונה, נגיף HIV משתמש בחלבוני ספייק על פניו החיצוניים כדי להיכנס לתא המארח. כתוצאה מהמוטציה המהירה של הגנים שאחראים על ייצור הספייק, ל-HIV יש מיליוני זנים שונים. בשל כך, סביר להניח כי נוגדנים כנגד זן אחד לא ינטרלו את האחרים.

החיסון הפוטנציאלי החדש פועל על ידי גירוי מערכת החיסון לייצר תאי IgG B אשר לאחר מכן יכולים לייצר מה שמכונה "נוגדנים מנטרלים באופן נרחב", או bnAbs. אלה הם חלבונים מיוחדים בדם שמדענים מצאו לראשונה אצל ניצולי איידס בשנת 1990. חלבונים אלה יכולים להיקשר ל"ספייק" הקשה לגישה של HIV ולהשבית את הנגיף. היכולת לעודד ייצור bnAb בבני אדם עשויה להוביל לחיסונים נגד מחוללי מחלה אחרים שקשה להלחם בהם כמו מלריה או נגיפים כמו שפעת, זיקה והפטיטיס C.

תגובות

האימייל לא יוצג באתר.

האחריות הבלעדית לתוכנן של תגובות שיפורסמו על ידי משתמשי האתר, תחול על המפרסם ועליו בלבד. על המגיבים להימנע מלכלול בתגובות תוכן פוגעני או כל תוכן אחר, שיש בו משום פגיעה או הפרת זכויות של גורם כלשהו
0:00
0:00