שאריות אנטיביוטיות במתקני טיהור שפכים באזורים סביב סין והודו עלולות לתרום לעמידות לאנטיביוטיקה, ומי השתייה עלולים להוות איום על בריאות האדם – כך עולה מניתוח מקיף של מכון קרולינסקה שפורסם בכתב העת The Lancet Planetary Health. החוקרים קבעו את הנזק הפוטנציאלי של מקורות שונים של זיהום אנטיביוטי בביוב – כגון בתי חולים, עיריות, בעלי חיים וייצור תרופות.
"התוצאות שלנו יכולות לסייע למקבלי ההחלטות להתמקד באמצעים להפחתת סיכונים כנגד שאריות סביבתיות של אנטיביוטיקה במקומות בסיכון גבוה, כדי להגן על בריאות האדם והסביבה", אומרת נאדה האנה, חוקרת במחלקה לבריאות הציבור העולמית במכון קרולינסקה בשוודיה, והמחברת הראשונה של המחקר. "הקצאת משאבים אלה ביעילות חיונית במיוחד למדינות עניות במשאבים המייצרות כמויות גדולות של אנטיביוטיקה".
חיידקים שהופכים עמידים לאנטיביוטיקה הם איום גלובלי שיכול להוביל לזיהומים חיידקיים בלתי ניתנים לריפוי בבעלי חיים ובבני אדם. אנטיביוטיקה יכולה להגיע לסביבה במהלך הייצור שלה, בהמהלך הצריכה ובמהלך הסילוק. שאריות אנטיביוטיות בסביבה, כגון בשפכים ובמי שתייה, יכולות לתרום להופעתה ולהתפשטותה של עמידות לאנטיביוטיקה.
החוקרים בחנו את כמות השאריות האנטיביוטיות במקורות ימיים שונים באזור מערב האוקיינוס השקט ובאזור דרום מזרח אסיה, כפי שהוגדרו על ידי ארגון הבריאות העולמי. אזורים אלה כוללים את סין והודו, שהן בין היצרניות והצרכניות הגדולות בעולם של אנטיביוטיקה. החוקרים השתמשו בשיטה שנקראת הערכת סיכונים סביבתיים הסתברותיים כדי לקבוע היכן ריכוז האנטיביוטיקה גבוה מספיק כדי לתרום ככל הנראה לעמידות לאנטיביוטיקה.
