מחקר חדש בזמביה מגלה כי ילדים הנגועים ב-HIV נוטים באופן משמעותי לסבול מבעיות התפתחותיות נוירולוגיות למרות שמחלתם מבוקרת היטב – מה שמעיד על כך שהם עשויים להתמודד עם בעיות קוגניטיביות ובעיות של בריאות הנפש. עם זאת, המחקר מצביע גם על כך שטיפול מוקדם – בצורה של תזונה טובה יותר וטיפולים אנטי-ויראליים – עשוי לסייע בסגירת הפער.
"HIV נותר נטל בריאותי עולמי משמעותי, וילדים שנחשפו לנגיף במהלך הלידה ידועים כבעלי סיכון גבוה יותר לבעיות נוירו-קוגניטיביות ופסיכיאטריות, כמו דיכאון, ככל שהם מתבגרים", אמר דיוויד בירדן, ד"ר לרפואה, עוזר פרופסור לנוירולוגיה ורפואת ילדים במרכז הרפואי של אוניברסיטת רוצ'סטר ומחבר בכיר של המחקר, שפורסם בכתב העת של תסמונות חוסר חיסוני נרכש. "המחקר הזה הוא ניסיון להבין אם הבעיות האלה נמשכות והופכות לבולטות יותר עם הזמן, והאם אנחנו יכולים לחזות מי יתפתח כרגיל מבחינה קוגניטיבית ומי לא".
המחקר נעשה בשיתוף פעולה בן עשרות שנים בהשתתפות צוות חוקרים בינלאומי. מאז 1994, הנוירולוגית של אוניברסיטת רוצ׳סטר ד״ר גרטשן בירבק, שיתפה פעולה עם ממשלת זמביה ועם קלינאים וחוקרים עם בית החולים להוראה האוניברסיטאי בלוסקה, זמביה כדי לחקור בעיות נוירולוגיות הקשורות למחלות זיהומיות כמו HIV ומלריה, שנותרו בעיות בריאות הציבור העיקריות באפריקה שמדרום לסהרה.
עם כ-70% מסך המקרים העולמיים, אפריקה שמדרום לסהרה מושפעת באופן לא פרופורציונלי מ-HIV. בעוד שטיפול אנטי-רטרו-ויראלי משולב נגיש באופן נרחב, המחקר מצא כי ילדים נגועים רבים עדיין חווים ליקויים נוירו-קוגניטיביים ופסיכיאטריים נלווים, כגון התפתחות אקדמית מאוחרת ודיכאון.
