הליכה, רכיבה על אופניים ושחייה, שלוש פעילויות אירוביות מוכרות, הן היעילות ביותר להקלת כאבי ברכיים בקרב הסובלים משחיקת סחוס (אוסטאוארתריטיס), כך עולה מסקירה רחבה שפורסמה בכתב העת ה-BMJ. על פי הממצאים, הן הביאו לשיפור הגדול ביותר ברמות הכאב, בתפקוד הגופני, ביכולת ההליכה ובאיכות החיים הכללית. החוקרים מציינים כי גם סוגים אחרים של פעילות גופנית עשויים להועיל, אך לדבריהם הם מתאימים יותר כתוספת לפעילות האירובית ולא כתחליף לה.
שחיקת סחוס בברך מתפתחת כאשר הסחוס המרפד את קצות העצמות נשחק בהדרגה, ומוביל לכאב, לנפיחות ולקושי בתנועה. אף שהבעיה יכולה להופיע במפרקים שונים בגוף, הברכיים פגיעות במיוחד. כ-30% מהמבוגרים מעל גיל 45 מציגים סימנים של שחיקת סחוס בברך בצילומי רנטגן, וכמחצית מהם חווים תסמינים חמורים. פעילות גופנית נחשבת לחלק מרכזי בטיפול, אך ההנחיות הקיימות אינן תמיד ברורות לגבי סוג הפעילות המועדף.
כדי למלא את החסר, החוקרים סקרו 217 מחקרים אקראיים שנערכו בין השנים 1990 ל-2024, בהשתתפות 15,684 משתתפים בסך הכול. המחקרים השוו בין סוגי פעילות שונים, ובהם אירובית, גמישות, חיזוק, גוף-נפש, נוירומוטורית ותוכניות משולבות, מול קבוצות ביקורת. התוצאות נמדדו לאחר ארבעה שבועות, 12 שבועות ו-24 שבועות, והתבססו על מדדי כאב, תפקוד גופני, יכולת הליכה ואיכות חיים.
הראיות שדורגו על ידי הסוקרים בעלות ודאות "בינונית" הראו כי פעילות אירובית הפחיתה כאב בטווח הקצר והבינוני, ושיפרה את התפקוד הגופני בכל טווחי הזמן. כמו כן, היא שיפרה את יכולת ההליכה ואת איכות החיים בטווח הקצר והבינוני. עוד לפי הסקירה, ייתכן וגישות טיפוליות העוסקות ביחס גוף-נפש שיפרו תפקוד בטווח הקצר, וייתכן גם כי אימון נוירומוטורי שיפר את ההליכה בטווח הקצר. בנוסף, אימוני כוח ואימונים משולבים שיפרו את התפקוד בטווח הבינוני.
אף סוג של פעילות גופנית לא נקשר לסיכון מוגבר לתופעות לוואי בהשוואה לקבוצות הביקורת. החוקרים ציינו כמה מגבלות, ובהן השוואה לא ישירה של הטיפולים שנבדקו, היעדר נתונים ארוכי טווח, והשפעה אפשרית של מחקרים קטנים על התוצאות המוקדמות.
