מנה אחת בלבד של פסילוסיבין, החומר הפעיל בפטריות הזיה, עשויה לחולל שינויים פיזיים במוח. ניתן לזהותם אפילו כחודש לאחר מכן. כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו ומאימפריאל קולג׳ לונדון. המחקר, שפורסם בכתב העת Nature Communications, בחן בוגרים בריאים שמעולם לא התנסו בסמים פסיכדליים. למרות שלאף אחד מהמשתתפים לא הייתה אבחנה של בעיה בבריאות הנפש, הממצאים עשויים לספק רמזים מדוע לפסילוסיבין יש פוטנציאל טיפולי עבור דיכאון, חרדה והתמכרויות.
החוקרים התמקדו בעליות זמניות במדד המכונה אנטרופיה מוחית, מונח שמתאר את המגוון וחוסר הצפיות של הפעילות העצבית. התוצאות מצביעות על כך שדפוס מגוון יותר של פעילות מוחית עשוי לעודד תובנות פסיכולוגיות, וכי החוויה הפסיכדלית עצמה עשויה למלא תפקיד חשוב בהשפעות ארוכות הטווח של הפסילוסיבין. עלייה גדולה יותר באנטרופיה במהלך הדקות והשעות שלאחר קבלת מנה גבוהה נמצאה קשורה לתובנה רגשית עמוקה יותר ביום שלמחרת. משתתפים שדיווחו על יותר תובנות היו גם בעלי סיכוי גבוה יותר לדווח על שיפור בתחושת הרווחה האישית שלהם כחודש לאחר מכן.
״פסיכדלי משמעותו לחשוף את הנפש, או להפוך את הנפש לגלויה״, אמר החוקר הבכיר דוקטור רובין קרהארט-האריס. ״הנתונים שלנו מראים שחוויות כאלה של תובנה פסיכולוגית קשורות לאיכות האנטרופית של הפעילות המוחית וכיצד שתיהן מעורבות ביצירת שיפורים עוקבים בבריאות הנפש. הדבר מרמז שהחוויה והביטויים שלה במוח הם מרכיב מרכזי באופן שבו פועל טיפול פסיכדלי״.
צוות המחקר השתמש במספר שיטות כדי לבחון את הפעילות, הקישוריות והמבנה של המוח. המדידות נערכו בשלוש נקודות זמן. תחילה לפני קבלת המנה הפסיכדלית, לאחר מכן במהלך שיא החוויה, ולבסוף כחודש לאחר מכן.
