מחקר חדש מצא שמדידת רמות המלחים בגידולי סרטן השד בעכברים עשויה לסייע בקביעת חומרת הסרטן ולחזות את יעילות הטיפול הכימותרפי. המחקר בוצע על ידי מדענים מאוניברסיטאות קיימברידג' ויורק בבריטניה ופורסם בכתב העת British Journal of Cancer.
סרטן השד הוא הגורם המוביל למוות הקשור לסרטן בנשים ברחבי העולם. גילוי מוקדם של המחלה הוא קריטי, וכיום הדרך העיקרית היא באמצעות ממוגרפיה או אולטרסאונד. הבעיה בהדמיות אלה שהן לא מדויקות, בעיקר אצל נשים צעירות. הדמיית רמות מלח עשויה להיות כלי חדש וחיוני לסייע באבחון ומעקב אחר סרטן השד.
החוקרים בחנו גידולי סרטן שד אצל עכברים באמצעות MRI ושיטת הדמיה נוספת – diffusion-weighted imagingי(DWI) – אשר מזהות ריכוזי נתרן ברקמות. באמצעות טכניקה זו, החוקרים בדקו את גידולי סרטן השד וגילו שמלח (נתרן) מצטבר בתוך תאים סרטניים ושגידולים פעילים יותר צוברים יותר נתרן. לאחר מכן, המדענים טיפלו בגידולים בכימותרפיה מסוג docetaxel, אשר מאיטה את קצב צמיחת הגידול. הם גילו שרמות הנתרן בגידולי סרטן השד ירדו לאחר הטיפול.
התוצאות מצביעות על כך שניתן יכולים להשתמש בסריקות MRI של נתרן כשיטה נוספת כדי לסייע בזיהוי סרטן השד. החוקרים מציעים ששילוב הטכניקות של סריקות MRI נתרן עם DWI יאפשר סיווג של גידולים וניטור התגובה לטיפול בסרטן השד. היתרונות של שיטות אלה הם שהן לא פולשניות ואינן מצריכות מתן חומרי ניגוד.
ידוע כבר גידולים מוצקים מכילים כמות גבוהה של מלח. מחקרים קודמים מראים שהרמות הגבוהות של נתרן בגידולי סרטן השד מגיעות מתוך תאי הסרטן ולא מנוזל הרקמה שמסביב, כלומר יש משהו מוזר בפעילות המטבולית שלהם שמובילה להם לצבור יותר מלח מאשר תאים בריאים.
לדברי מחברי המחקר, קיים גם פוטנציאל לפיתוח תרופות לחסימת תעלות נתרן בתאי סרטן על מנת להאט את הצמיחה והתפשטות של גידולים. מחקר קודם של אותו צוות חוקרים זיהה תרופה המשמשת כיום לטיפול באפילפסיה שמתמקדת בתעלות נתרן, ואשר האטה את התקדמות הסרטן במודלים מעבדתיים של סרטן השד.
עם זאת, לפני ש-MRI נתרן יוכל להועיל לחולי סרטן שד או לחולים עם סוגי סרטן אחרים, יש צורך במחקר נוסף. צוות המחקר עורך כעת מחקר תצפיתי כדי לראות אם ניתן לשחזר את התוצאות שלהם בחולי סרטן שד אנושיים.
