עייפות, ערפול מוחי, בעיות זיכרון ומצב רוח ירוד הם תסמינים שכיחים של קוביד ארוך, תסמונת שבה תסמינים נמשכים לפחות שלושה חודשים אחרי ההדבקה בקורונה. לפי ההערכות היא פוגעת בכ-5 אחוזים מאוכלוסיית העולם, ובהם כשני מיליון איש בקנדה. אין לה כיום טיפולים מבוססי ראיות, בין השאר משום שהמדענים עדיין לא מבינים עד הסוף מה קורה במוח.
מחקר שפורסם בכתב העת eBioMedicine מציע כיוון חדש. החוקרים השתמשו בסריקת PET (טומוגרפיית פליטת פוזיטרונים, הדמיה שמודדת פעילות ביולוגית בתוך המוח). הם בדקו סמן מוכר לבריאותם של תאי עצב שמשחררים דופמין (חומר שמעביר אותות בין תאי עצב), והשוו בין אנשים עם קוביד ארוך לבין משתתפים בריאים.
אצל חולי קוביד ארוך רמת הסמן הייתה נמוכה באופן ניכר בכל האזורים העיקריים של הסטריאטום, קבוצת אזורים עמוקים במוח שמסייעת לווסת מוטיבציה, תנועה וחשיבה. רמה נמוכה של הסמן מרמזת על פחות קצוות של תאי עצב מפרישי דופמין.
דפוס הירידה גם התאים לתסמינים שונים. ירידה בחלק הגחוני (התחתון) של הסטריאטום נקשרה לאובדן מוטיבציה גדול יותר. ירידה באזור אחר של הסטריאטום, הפוטמן הגבי, נקשרה לתנועה איטית יותר. ירידה באזור נוסף, הפוטמן הזנבי, נקשרה לקשיי זיכרון.
״הממצאים שלנו מספקים ראיות משכנעות לכך שקוביד ארוך כרוך באובדן של תאי עצב שמשחררים דופמין״, אמר ד״ר ג'פרי מאייר, מדען בכיר במרכז להדמיית בריאות המוח והחוקר הבכיר במחקר. ״פגיעה כזו ידועה כגורמת לתסמינים כמו חוסר מוטיבציה והאטה מוטורית, ועשויה לתרום לקשיי זיכרון במחלות נוירולוגיות אחרות. התוצאות שלנו מרמזות שתהליך דומה מתרחש בקוביד ארוך״.
במחקר קודם מצא אותו צוות רמות גבוהות באופן חריג של דלקת במוחם של חולי קוביד ארוך, במיוחד באזורים עשירים בתאי עצב מפרישי דופמין. ״אנחנו יודעים שדלקת יכולה לפגוע בתאי דופמין״, הסביר מאייר. המחקר החדש מראה שהסמן ירד באותם אזורים, ושהירידה תואמת את התסמינים. יחד, שני המחקרים מרמזים על קשר אפשרי בין דלקת מתמשכת במוח לבין פגיעה במערכת הדופמין.
