היפוקסיה היא טריגר ידוע להתפתחות והחמרה של מחלות ריאה כגון אסתמה חמורה, מחלת ריאות חסימתית כרונית ופיברוזיס ריאתי. כדי לטפל במחלות אלה ולמנוע אותן, החוקרים צריכים להבין מדוע מחסור בחמצן משפיע על מערכת החיסון.
מחקר חדש של מדענים במכון לה הויה לאימונולוגיה, מראה כי היפוקסיה יכולה להפעיל את אותה קבוצה של תאים חיסוניים הגורמים לדלקת במהלך התקפי אסתמה. כאשר אדם מרגיש קושי נשימתי, תאים אלה מציפים את דרכי הנשימה במולקולות הפוגעות בריאות.
"אנו מראים כיצד מחסור בחמצן יכול להיות חלק מתהליך משוב שיכול לתרום לדלקת קשה עוד יותר", אומר הפרופסור והמדען הראשי מיטשל קרוננברג, חבר במרכז לה הויה למחלות אוטואימוניות ודלקת. "עבודה זו נותנת לנו תובנות לגבי הגורמים לפיברוזיס ריאתי ולאסתמה חמורה".
קרוננברג ועמיתיו עבדו עם מודל עכבר שעבר שינוי גנטי כדי לחקות את אותות ההיפוקסיה בתאים של דרכי הנשימה, המרפדים את הנתיבים לריאות. הם גילו כי שילוב אותות ההיפוקסיה עם אותות דלקתיים מגרה את מערכת החיסון המגיבה במהירות, ותא חיסוני ספציפי, שנקרא ILC2.
תפקידו של ILC2 הוא לייצר מולקולות איתות (הנקראות ציטוקינים) המתריעות במהירות לתאי חיסון אחרים להגיב לגורם מזיק כלשהו. למרבה הצער, תאים אלה לפעמים מגיבים יתר על המידה, ומגיבים לאלרגנים סביבתיים לא מזיקים. במקרים אלה, התאים פולטים ציטוקינים שמניעים ייצור ליחה ודלקת בריאות. כל הנפיחות והליחה הזו מובילה להיפוקסיה, באופן פרדוקסלי.
