חוקרים מאוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע פיתחו מולקולה ניסיונית שעשויה לפתוח דלת לטיפול בסרטן שד אגרסיבי (מסוג Triple negative), שכיום חסרים לו טיפולים יעילים. המחקר פורסם בכתב העת Cell Reports Medicine.
סרטן שד מסוג אגרסיבי זה מהווה כ-15 אחוז מכלל מקרי סרטן השד. הוא נחשב לאתגר רפואי מאחר שהוא אינו מגיב לטיפולים הורמונליים הסטנדרטיים שמסייעים בסוגים אחרים של סרטן שד. לכן, חוקרים ברחבי העולם מחפשים ללא הרף גישות טיפוליות חדשות.
המולקולה שפותחה, הנקראת SU212, פועלת בדרך מתוחכמת. היא נצמדת לאנזים בשם אנולאז 1, שממלא תפקיד מרכזי בחילוף החומרים של תאי הסרטן. אנזים זה עוזר לתאים להמיר סוכר לאנרגיה, ותאים סרטניים מייצרים אותו בכמויות גדולות במיוחד. כשהמולקולה נקשרת לאנזים, היא גורמת לו להתפרק. התוצאה היא שתאי הסרטן מאבדים מקור אנרגיה חיוני שהם זקוקים לו כדי לשרוד ולהתפשט. בניסויים שנערכו בעכברים עם מודל של סרטן שד מסוג זה, המולקולה הצליחה להאט את גדילת הגידולים ולהגביל את התפשטות הגרורות.
פרופ' סנג'יי מלהוטרה, מנהל משותף של המרכז לטיפולים ניסיוניים במכון נייט לסרטן, הדגיש את חשיבות פריצת הדרך הזו. לדבריו, סרטן שד מסוג Triple negative הוא צורה אגרסיבית של המחלה ואין כיום תרופות יעילות מספיק נגדו. הוא ציין שהשלב הבא יהיה בדיקת המולקולה בניסויים קליניים בבני אדם, תהליך שדורש משאבים רבים ואישור רגולטורי מרשויות הבריאות.
ממצא מעניין נוסף שעלה מהמחקר הוא שהמנגנון עשוי להיות רלוונטי במיוחד לחולות סרטן שד הסובלות גם מהפרעות מטבוליות כמו סוכרת, מחלה כרונית הגורמת לרמות סוכר גבוהות בדם. מאחר שהמולקולה פועלת על מסלול הקשור לניצול סוכר בתאים, ייתכן שהשילוב יוצר הזדמנות טיפולית ייחודית.
מעבר לסרטן השד, החוקרים מאמינים שתרופות המכוונות לאנזים אנולאז 1 עשויות לסייע גם בטיפול בסוגי סרטן אחרים שבהם האנזים פעיל במיוחד, ביניהם גידולי מוח, סרטן הלבלב וסרטן בלוטת התריס. המחקר נמצא עדיין בשלבים מוקדמים ויידרשו שנים עד שהמולקולה תגיע לשימוש קליני, אך הממצאים מציעים כיוון מבטיח במאבק נגד אחד מסוגי הסרטן הקשים ביותר לטיפול.
