טיוטת הערכת טכנולוגיה מטעם הסוכנות למחקר ואיכות הבריאות (AHRQ) בארה"ב מטילה ספק בתועלת הקלינית ארוכת הטווח לטיפול הסטנדרטי בדום נשימה בשינה, מכשיר ה-CPAP.
CPAPי(Continuous positive airway pressure) הוא מכשיר נשימה לא חודרני שמספק אוויר למטופלים שנושמים בכוחות עצמם אך זקוקים לסיוע נשימתי, בעיקר במחלות הפוגעות בנשימה במהלך שינת הלילה ובעת דום נשימה בשינה.
לפי המחקרים, הטיפול ב-CPAP לא הביא לשיפור בתוצאות הקשורות לדום נשימה חסימתי, כמו שבץ, התקף לב, סוכרת ודיכאון.
הדו"ח קובע כי הראיות של מחקרים רבים "לרוב אינן תומכות בכך ש-CPAP משפיע על תוצאות חשובות מבחינה קלינית לטווח הארוך", ומדגיש את פערי המחקרים והחולשות המתודולוגיות במחקרים שנבדקו, וכן בעיות של שימוש נאות במכשירי ה-CPAP על ידי מקבלי הטיפול.
ה-CPAP נחשב בקרב מומחי רפואת שינה כטיפול היעיל ביותר בתסמינים הקשורים לדום נשימה בשינה כמו נחירות ועייפות במהלך היום, וישנו חשש שיפרשו את הדוח כקובע שלטיפול אין כלל ערך.
חברות ביטוח הבריאות בארה"ב שמבטחות אנשים בעלי הכנסה נמוכה, מעל גיל 65, ואנשים עם מוגבלויות, ביקשו לערוך את הדוח שכן יותר ממחצית (56%) מהמבוטחים שלהם נמצאים בסיכון גבוה לדום נשימה בשינה והם מועמדים אפשריים לטיפול, והם מוציאות מאות מיליוני דולרים בשנה על הטיפול הזה.
הדוח השתמש בנתונים מ-47 ניסויים קליניים אקראיים ומחקרים אחרים, וניתח את התוצאות קליניות ארוכות הטווח (בין שישה חודשים לשנה) בחולים מבוגרים הסובלים מדום נשימה בשינה.
מחברי הדוח ציינו כי המחקרים השתמשו בהגדרות "מאוד לא עקביות" של מדדי נשימה, אירועים נשימתיים ותגובה לטיפול, וקראו לקהילת חוקרי השינה לשפר את המחקרים על ידי סטנדרטיזציה של מדדי מפתח כמו מדד AHI (מספר הפסקות הנשימה בזמן השינה), את המידה בה החולים משתמשים ב-CPAP והגדרת דום נשימה בשינה חמור המצריך טיפול. לפי מחברי הדוח, אחת הבעיות העיקריות במחקרים היא שהמטופלים לא השתמשו במכשירים האלה כל הלילה.
לפי הדוח, אין ראיות לכך ש-CPAP משפיע על תמותה באופן כללי, או על הסיכון לפתח שבץ מוחי, אוטם שריר הלב או מחלות לב וכלי דם אחרות. בנוסף, אין ראיות שהמכשיר משפיע על הסיכון לתאונות רכב, דיכאון וחרדה, או יתר לחץ דם.
