צוות מחקר אמריקי מציע לראשונה הסבר לשאלה שמעסיקה חוקרים ורופאים רבים ברחבי עולם – כיצד ומדוע יורדת יעילות תרכיב החיסון נגד קורונה מול הגירסה הדומיננטית של הנגיף כיום – "דלתא"?
על פי מחקר שהתפרסם בסוף השבוע בכתב העת הרפואי NATURE, גירסת דלתא מסוגלת לחדור לתוך נוגדנים שמיוצרים במערכת החיסונית ומטווחים לאזורים ספציפיים במעטפת הנגיף.
גירסת דלתא זוהתה לראשונה בהודו וכיום ידוע שהיא מידבקת יותר בכ-60% מגרסת "אלפא" של הנגיף (הוריאנט הבריטי). "דלתא" הוא כיום הוריאנט הדומיננטי בתחלואה בישראל, ברוב מדינות אירופה, בארה"ב והוא היכה לראשונה מחוץ להודו – בבריטניה. ההערכה: גרסה זאת מדבקת יותר פי 2 מהגירסה המקורית של נגיף הקורונה, שמוצאה בסין.
כיום וריאנט דלתא פוגע בעיקר באוכלוסיות לא מחוסנות. יחד עם זאת, שיעורי האשפוז בבתי חולים והמוות מהמחלה שמחולל "דלתא" ממשיכים לרדת ואפילו באופן חד לעומת התקופה הראשונה בפנדמיית הקורונה שהחלה בתחילת 2020.
ההסבר שנותנים לכך המדענים במאמר ב- Nature: לפחות באופן חלקי "אחראים" לכך החיסונים, כאשר יש מדינות שבהן שיעורי ההתחסנות גבוהים ביחס לגודל האוכלוסיה, כמו ישראל או ארה"ב, שבה 48% מהאמריקאים כבר חוסנו באופן מלא בשתי מנות של תרכיב החיסון ו-55% קיבלו את המנה הראשונה. עוד ציינו מחברי דו"ח המחקר כי יכולת החדירה של "דלתא" למערכת החיסונית כנראה נמוכה יותר מזו של גירסת בטא – הוריאנט הדרום אפריקאי.
לצורך המחקר ביצעו חברי הצוות אנליזה ל-103 דגימות דם של אנשים שנדבקו בזנים השונים של נגיפי הקורונה ונמצא ש"דלתא" פחות רגיש מ"אלפא" כאשר מדובר באנשים שלא חוסנו. מנת חיסון ראשונה באופן משמעותי הגבירה את הרגישות. כלומר, אנשים שהחלימו מקוביד-19 עדיין זקוקים לקבל חיסון כדי שגופם יהדוף כמה מהוריאנטים של הנגיף המוכרים כיום.
כמו כן ביצע צוות המחקר אנליזה לדגימות דם מ-59 אנשים שקיבלו את מנת החיסון הראשונה וגם השנייה של שני סוגי תרכיבים, של החברות פייזר ואסטרהזניקה. דגימות דם מכ-10% מהאנשים שחוסנו במנה אחת של "אסטרהזניקה" או של "פייזר" הציגו יכולת לנטרל את גירסאות דלתא ובטא ומנה שנייה העלתה את יכולת הנטרול ל-95%. לא נמצאו הבדלים גדולים ברמות הנוגדנים ששני סוגים אלה של החיסון עוררו. לעומת זאת, מנת חיסון אחת אכן הציגה יעילות מעטה עד עלובה או אפילו אפסית נגד גירסאות בטא ודלתא של הנגיף, ציינו החוקרים.
ממצאים אלה תומכים בנתונים שהושגו ממחקרים דומים שנעשו בישראל ובבריטניה, אף על פי שבמחקרים אלה נמצא שגם מנה אחת של תרכיב החיסון עדיין מספקת למניעת אשפוז או מוות.
