דמיינו משטח שעליו, בכל פעם שנגיף נוחת, מעטפתו החיצונית נמתחת בכוח עד שהיא נקרעת לגזרים. זה בדיוק מה שעושה סרט פלסטיק דק חדש שפותח באוניברסיטת RMIT באוסטרליה, בלי כל חומר כימי, אלא בעזרת עמודונים מיקרוסקופיים שאוחזים בנגיף ומותחים אותו עד שהוא מתפוצץ ומאבד את יכולתו להדביק.
בניסויי מעבדה הצליח הסרט להרוס או לנטרל כ-94% מחלקיקי הנגיף בתוך שעה אחת בלבד. החוקרים בדקו אותו על נגיף הפראאינפלואנזה האנושי מסוג 3, הגורם לדלקת סימפונות ולדלקת ריאות. תוצאות הניסוי היו מרשימות, והנגיפים שניזוקו לא הצליחו עוד להתרבות ולגרום לזיהום.
הסרט עשוי מאקריליק ומכוסה במבנים זעירים הקרויים ננו-עמודונים. כשנגיף נוגע בפני השטח, העמודונים אוחזים במעטפת החיצונית שלו ומותחים אותה עד שהיא נקרעת. הכוח שמפרק את הנגיף הוא מכני בלבד, ללא כל חומר חיטוי. המחקר, שפורסם בכתב העת Advanced Science, מצא ששיטת המתיחה יעילה יותר משיטות קודמות שניסו לנקב את הנגיפים בעזרת מבנים חדים.
ממצא מפתיע שעלה במחקר היה כשהחוקרים גילו שהמרחק בין העמודונים חשוב הרבה יותר מגובהם. כשהעמודונים צפופים יותר, יותר מהם לוחצים על אותו נגיף בו זמנית ומותחים את מעטפתו עד שבירה. הביצועים הטובים ביותר התקבלו במרחק של כ-60 ננומטר בין העמודונים. הגדלת המרחק ל-100 ננומטר הפחיתה את היעילות, ומרחק של 200 ננומטר ביטל אותה כמעט לחלוטין. הממצאים מצביעים על עיקרון תכנון ברור, שלפיו ככל שהמבנים הזעירים קרובים יותר זה לזה, כך הם יעילים יותר בהרס הנגיפים.
לדברי סמסון מאה, דוקטורנט וכותב המחקר הראשי, הצוות בחר במכוון בחומרים זולים שניתן לייצר בקלות ובכמויות גדולות. בניגוד למשטחים אנטי-נגיפיים קודמים שהיו עשויים ממתכות או סיליקון, הפלסטיק הגמיש מתאים לייצור המוני. השימושים האפשריים כוללים משטחים שנוגעים בהם תכופות, כמו טלפונים חכמים, מקלדות וציוד רפואי בבתי חולים.
