מדוע לאנשים מסוימים יש הפרעות קשב וריכוז, בעוד שלאחרים לא? וכמה מוקדם בחיים או ברחם נזרע הזרע של הפרעת קשב וריכוז? חוקרים מאוניברסיטת ארהוס התקרבו לענות על שאלה זו במחקר גדול, שפורסם זה עתה בכתב העת Nature Genetics. יחד עם שותפים לאומיים ובינלאומיים, החוקרים חקרו יותר משישה מיליון וריאנטים גנטיים ב-38,691 אנשים עם הפרעות קשב וריכוז ו-186,843 אנשים ללא הפרעות קשב וריכוז. על ידי כך ניתן היה לזהות 27 גרסאות גנטיות להפרעה הנוירו-התפתחותית הנפוצה.
המחקר פורץ דרך, בין היתר משום שהוא מוצא יותר מפי שניים גנים שמעלים את הסיכון להפרעות קשב וריכוז ממה שמחקרים קודמים זיהו. המונח "וריאנטים גנטיים" פירושו וריאציות ספציפיות בקוד הדנ"א – במקרה זה, וריאנטים אשר נצפים בתדירות גבוהה יותר אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז מאשר אצל אנשים ללא אבחנה כזו. וריאנטים בדנ"א משפיעים, למשל, על המידה שבה הגן מתבטא ובהמשך על כמות החלבון המקודדת על ידי הגן.
על ידי קישור הווריאנטים הגנטיים – כלומר הווריאציות בדנ"א – לגנים ספציפיים, החוקרים צברו ידע חדש על סוגי התאים המושפעים מהם, במיוחד אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז. לאחר מכן, החוקרים שילבו את התוצאות עם נתונים קיימים של ביטוי גנים ברקמות שונות, סוגי התאים ושלבי התפתחות המוח, והם גילו כי לגנים המעורבים בהפרעות קשב וריכוז יש רמת ביטוי גבוהה במיוחד במגוון רחב של רקמות מוח ובשלב מוקדם בהתפתחות המוח – למעשה כבר בשלב העוברי.
