השמנה עלולה לגרום לבעיות עור שונות במנגנונים שונים – רק חלקם ידועים למדע. בין היתר, השמנה גורמת לדלקתיות שעלולה להשפיע על העור. שומנים שמצטברים עלולים גם לפגוע באפידרמיס (שכבת העור החיצונית) באופן שמוביל לאובדן נוזלים.
השמנה עלולה לגרום לנזקים לעור גם בגלל לחץ על כפות הרגליים בשל המשקל הגבוה, וכן בשל מתיחת העור בעקבות מצבורי השומנים. בנוסף, מצבורי שומן תת עורי מובילים לקפלים בעור שמעלים את הנטייה להזעה, שפשופים וגירויים – כר פורה למחלות ותופעות עוריות שונות.
השמנה גם קשורה להיפראינסולינמיה – כשהגוף מייצר כמות גבוהה מדי של ההורמון אינסולין, מצב שנוצר בעקבות התפתחות עמידות לאינסולין בגלל ההשמנה. היפראינסולינמיה עלולה לגרום למספר מצבים שמערבים את העור.
מספר לא קטן של תופעות ומחלות עוריות נפוצות יותר בקרב אנשים עם השמנה בהשוואה לאנשים שמשקלם תקין, חלקן נפוצות ואחרות נדירות. ריכזנו דוגמאות:
-
פסוריאזיס
מחקרים הוכיחו כי משקל גוף עודף קשור לסיכון מוגבר לפתח פסוריאזיס, ובמי שכבר פיתח פסוריאזיס – השמנה נקשרה למחלה חמורה יותר ולתגובה מופחתת לטיפולים במחלה.
הסיבות לקשר בין פסוריאזיס והשמנה עדיין אינן ידועות במלואן, אך ייתכן שחלק מהקשר נובע מכך שהתאים ברקמות שומן מייצרים ציטוקינים המפעילים את המערכת החיסונית וגורמים לדלקתיות שעומדת בבסיס המחלה.
החדשות הטובות הן שהוכח כי ירידה במשקל עשויה להפחית את חומרת המחלה ולשפר את התסמינים. דיווחי מקרה ומחקרים ראשוניים שפורסמו בכתבי עת מדעיים בשנים האחרונות אף מרמזים על יתרונות בטיפול בתרופות לטיפול בהשמנה ובסוכרת – בשיפור מצב העור אצל חולי פסוריאזיס שסובלים גם מסוכרת.
-
סרח עור
השמנה מעלה את הסיכון לגידולי עור שפירים המכונים סרח עור. גידולים אלה, שצבעם לרוב בצבע העור או קצת כהה ממנו, צומחים תלויים בדרך כלל על בסיס דק מהעור וניתנים להזזה בקלות.
מספר מחקרים כבר הצביעו על הקשר בין סרחי עור להשמנה. סיבה ראשונה לקשר היא שסרחי עור עשויים להתפתח כתוצאה מהיפראינסולינמיה ועמידות לאינסולין שנוצרות על רקע השמנה.
סרחי עור גם נוטים להיווצר כתוצאה משפשוף של עור בעור, ולכן הם שכיחים בעיקר באזורים של קפלי עור ובהם צוואר, בתי שחי ומפשעות. באנשים עם השמנה יש יותר אזורים בהם עור מתחכך בעור, וזה יכול לספק הסבר נוסף לכך שאנשים עם השמנה נוטים לפתח סרחי עור בתדירות גבוהה יותר.
-
אקנתוזיס ניגריקאנס (כתמים כהים ומעובים בקפלי עור)
אקנתוזיס ניגריקאנס היא תופעה עורית נפוצה המאופיינת בכתמים של עור כהה ומעובה בעל מרקם קטיפתי בקפלי העור, לרבות בצוואר, בתי השחי, מתחת לשדיים, בירכיים ובמפשעות.
עיבוי העור נובע מכך שהגוף מייצר רמות גבוהות של אינסולין (היפראינסולינמיה) על רקע ההשמנה. אינסולין נקשר לרצפטורים של גורמי גדילה על קרטינוציטים ופיברובלסטים, מה שמוביל לעלייה בעיבוי העור.
מאחר שאקנתוזיס ניגריקאנס נגרם מרמות גבוהות של אינסולין, התופעה עלולה לאותת על מצב של טרום סוכרת ולכן עם הופעתה מומלץ להיבדק.
החדשות הטובות הן שהכתמים נוטים להעלם כאשר מטפלים במצב שגרם להם – השמנה ועמידות לאינסולין, וזאת בעיקר באמצעות ירידה במשקל.
-
שיעור יתר
השמנה עלולה לגרום להופעת שיער פנים בקרב נשים בפיזור שמאפיין גברים – כגון זקן או פאות לחיים. הנטייה לשיעור יתר בפנים עוברת בתורשה, אך היא מתגברת על רקע השמנה בשל סיבוכים בהפרשות הורמונאליות, כשרקמות השומן מפרישות הורמונים אנדרוגניים (זכריים). מחקרים הראו כי קיים קשר בין המידה של שיעור יתר בפנים לבין מידת ההשמנה.
-
מחלת דרקום
מחלת דרקום (Dercum's disease) היא מחלה נדירה שמופיעה לרוב בקרב נשים עם השמנה לאחר גיל המעבר, ומאופיינת בהתפתחות גושי שומן (ליפומות) מתחת לעור ולפעמים עמוק יותר, בסמוך לאיברים שונים בגוף. גושי השומן עלולים להיות כואבים ולהיווצר גם ליד עצבים, רקמת פאשייה ואזורים רגישים אחרים.
הגורם הישיר למחלת דרקום עדיין אינו ברור, אך ממחקרים עולה כי באופן כללי הסובלים מהתסמונת נוטים לשקול 50% או יותר מהמשקל התקין לגיל, וככל שההשמנה חמורה יותר – כך הנגעים כואבים יותר.
-
הידרדניטיס סופורטיבה
הידרדניטיס סופורטיבה היא מחלת עור דלקתית כרונית שמתבטאת בנגעים דלקתיים וכואבים מתחת לעור. הנגעים עלולים להתפתח בכל אזור בגוף שקיימים בו זקיקי שיער, אך נוטים להופיע בקפלי העור ובעיקר בבית השחי ובמפשעה, לעתים בעכוז ופי הטבעת ובקרב נשים גם מתחת לשדיים. לעתים – בעיקר אצל אנשים עם עודף משקל – מופיעים נגעים גם בשיפולי הבטן ופנים הירכיים.
מחקרים העלו כי השמנה מהווה גורם סיכון להידרדניטיס סופורטיבה וכי השכיחות של מחלת העור גבוהה יותר בקרב אנשים שמנים בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. כך למשל, מחקר בינלאומי שפורסם ב-2022 בכתב העת הבינלאומי לדרמטולוגיה העלה כי לאנשים עם הידרדניטיס סופורטיבה סבירות גבוהה פי 3 להיות שמנים.
מחקרים גם העלו כי ירידה במשקל של לפחות 15% קשורה להפחתה משמעותית בחומרת המחלה. הסיבה לכך יכולה להיות שירידה במשקל מפחיתה קפלים בעור ולכן גם חיכוכים, או בגלל שירידה במשקל מביאה לירידה בדלקתיות – שעומדת בבסיס המחלה העורית.
חשוב לדעת כי ירידה במשקל באמצעות ניתוחים בריאטריים – דווקא מעלה את הסיכון לפעילות של המחלה.
ירידה במשקל אומנם אינה משימה פשוטה, אך היא בהחלט אפשרית. כדי להצליח לרדת במשקל ולשמור על המשקל החדש, יש צורך בטיפול רב מערכתי באמצעות צוות רב מקצועי שכולל רופא, דיאטנית, תמיכה נפשית ומדריך כושר.
מוגש על ידי נובו נורדיסק כשירות לציבור ללא מעורבות בתכנים
