בגופו של תינוק הושתלו לב ותימוס, ומצבו חצי שנה לאחר הניתוח טוב מאוד. זהו הניתוח הראשון מסוגו, שבו השתלת רקמת התימוס של תורם הלב מאפשרת למקבל הלב לייצר תאי T המזהים את הלב שנתרם כאיבר עצמי, מה שמפחית את הסיכוי לדחייה. הליך זה יכול לאפשר לרופאים לבצע השתלות מבלי להסתמך על תרופות מדכאות חיסון לכל החיים נגד דחיית איברים.
התינוק נותח כשהיה בן חצי שנה בבית החולים האוניברסיטאי דיוק בארה"ב בצפון קרוליינה, והוא חגג לא מזמן את יום הולדתו הראשון. נראה שהתינוק מייצר כעת את תאי החיסון הדרושים כדי להפחית או אפילו לבטל את הצורך בטיפול ארוך טווח בתרופות נוגדות דחייה.
מדענים מאוניברסיטת דיוק חוקרים את הפוטנציאל של תאי תימוס מושתלים במשך כמה שנים. השתלת תימוס היא טיפול חדש יחסית לתינוקות שנולדו ללא תימוס מתפקד. המחסור בתימוס מתפקד הוא אחד המאפיינים של תסמונת די-ג'ורג', כאשר מאפיינים נוספים של התסמונת כוללים מומי לב מולדים וחך שסוע. בלוטת התימוס נמצאת בין הריאות ומאחורי עצם החזה, והיא חלק חשוב ממערכת החיסון של הגוף. תינוקות ללא תימוס מתפקד אינם יכולים לייצר תאי T , דבר המוביל לכשל חיסוני חמור שמונע מהם להלחם בזיהומים, והם לרוב מתים עד גיל 3 שנים.
לפני ההשתלה, התימוס של התורם עובר מספר תהליכים שפיתח צוות המדענים מאוניברסיטת דיוק. הצוות החל ב-2012 לערוך מחקרים בבעלי חיים כדי לחקור את השימוש בשתלי רקמת תימוס שגודלה בתרבית בהשתלות איברים אחרים. התינוק המנותח נולד עם מומי לב חמורים וללא תימוס. תחילה הושתל בגופו לב, וכעבור שבועיים, הושתלה רקמת תימוס של תורם הלב. על ידי שימוש בלב וברקמת התימוס מאותו תורם, הרופאים קיוו שגופו של התינוק לא ידחה את האיברים. כאשר הרופאים ביצעו בדיקות 172 ימים לאחר ההשתלה, הם גילו שרקמת התימוס מתפקדת ומייצרת תאי T. הרופאים ממשיכים לעקוב אחר ההתקדמות של התינוק ומקווים להפחית את התרופות נגד הדחייה שלו במהלך החודשים הקרובים.
העתיד של השתלות איברים
לאחר השתלות איברים, חולים בדרך כלל צריכים ליטול תרופות נגד דחייה ותרופות אחרות למשך שארית חייהם. לתרופות אלו, המדכאות את המערכת החיסונית, יש תופעות לוואי כמו רעילות גבוהה, והן מקשות על הגוף להתמודד עם זיהומים. הם עשויים גם להגביר את הסיכון לסוכרת וסרטן.
מלבד הפחתת הסיכויים לדחיית איברים, הרופאים מקווים שהליך זה יסייע לבטל את הצורך של המטופלים ליטול את הטיפולים לדיכוי המערכת החיסונית לכל החיים. בנוסף, הרופאים מקווים שהשיטה תסייע גם בהשתלות של איברים נוספים בעתיד. לשם כך יש לבדוק אם ניתן להשתמש בטכניקה זו גם אצל חולים בעלי תימוס תקין.
