לטיפולים נפוצים ל-ABC, סרטן שד מתקדם + HER2, יש הטרוגניות גבוהה בפרוגנוזה ובתועלת מהטיפול. נכון להיום טרם נבדקו מודלים פרוגנוסטיים של תוצאות הישרדות לטיפולים ב-ado-trastuzumab-emtansine) T-DM1) (קדסילה).
קבוצת חוקרים מאוסטרליה פרסמה החודש מחקר המנסה ליצור מודל פרוגנוסטי לחיזוי הישרדות כוללת (OS) והישרדות ללא התקדמות המחלה (PFS) המבוסס על גורמים קליניים ופתולוגיים עבור חולות ABC שלקחו
T-DM1 כקו שני ומעלה בעזרת נתונים (n = 893) מהניסויים הקליניים EMILIA ו-TH3RESA.
המנבאים הסבירים ביותר של OS/PFS לפני הטיפול היו מספר האתרים הגרורתיים (≤2 לעומת >2) , ציון תפקודי של ECOGי(0 לעומת ≥1) (P <0.05). בהתבסס על שני גורמים אלה, ניתן לאפיין חולים כאחת משלוש קבוצות פרוגנוסטיות (טוב = 0 גורמים; בינוני = גורם אחד; חלש = 2 גורמים).
הקבוצות הפרוגנוסטיות זוהו כקשורות באופן משמעותי (P <0.001) עם OS ו-PFS.
OS החציוני לקבוצות הפרוגנוסטיות הטובות, הבינוניות והגרועות היה 40, (36-48), 25 (23-30) ו-16 (14-19) חודשים, בהתאמה, וחציון PFS היה 12 (10-15), 8 (7-9) ו-6 (4-7) חודשים, בהתאמה.
החוקרים מסכמים כי בעבודתם זוהו בהצלחה קבוצות פרוגנוסטיות לפני הטיפול עם הבדלים משמעותיים בהישרדות כוללות ובהישרדות ללא התקדמות המחלה בקרב חולות סרטן שד בשלב מתקדם חיובי ל-HER2 שנטלו T-DM1 כקו שני ומעלה. עבור חולות אלו הקבוצות הפרוגנוסטיות מאפשרות ציפיות מותאמות אישית יותר לשליטה במחלה, הישרדות ותועלת מהטיפול.
מקור:
