מודל מתמטי חדש בוחן את ההשפעה של אינטראקציות חברתיות על מגמות של פעילות גופנית קהילתית, ומציע כי אינטראקציה עם אנשים פעילים גופנית יכולה להשפיע על אנשים פחות ספורטיביים להיות פעילים יותר. ד"ר אנסלה ממה מאוניברסיטת קיאן ביוניון, ניו ג'רזי ועמיתיה פרסמו ממצאים אלה בכתב העת PLOS ONE.
בשנת 2018, מחלקת הבריאות ושירותי האנוש של ארה"ב פרסמה הנחיות מבוססות ראיות המתארות המלצות לביצוע פעילות גופנית על מנת לקדם בריאות באוכלוסיות שונות של אמריקאים. עם זאת, מגמות לאומיות מצביעות על כך שלא חל שיפור רב בעמידה בהמלצות אלה.
כדי לעזור ולטפל בבעיה זו, ממה ועמיתיה הסתמכו על מחקרים קודמים שהראו כי אינטראקציות חברתיות מסוימות יכולות למלא תפקיד מפתח בהגברת הפעילות הגופנית בתוך קהילה. בהתאם לידע הזה, הם פיתחו מודל מתמטי המדמה כיצד אינטרקציות חברתיות יכולות להשפיע על מידת הכושר באוכלוסייה לאורך זמן. המודל השתמש גם בנתונים מהאקדמיה הצבאית של ארצות הברית.
סימולציות המודל הראו כי בהיעדר אינטראקציות חברתיות מתאימות, נצפתה ירידה בכמות האנשים פעילים גופנית, ואורח חיים פחות פעיל החל להיות רווח בקרב אותה אוכלוסיה. עם זאת, כאשר הסימולציות כללו אינטראקציות חברתיות בין אנשים לא פעילים ואנשים פעילים במידה בינונית, אוכלוסיות לא פעילות הפכו לפעילות יותר מבחינה גופנית בטווח הארוך.
